פרסום ראשון: בית המשפט קבע משרד השיכון הפר הסכם ברמה ג'

כ"ב אדר ב' ה'תשע"ט 29/03/19
בפסק דינה, כתבה השופטת אב-גנים ויינשטיין:
"מהתשתית הראייתית שהונחה לפני, הוכח שהנתבעת הפרה את הסכם הפיתוח ולא השלימה את עבודות הפיתוח במועד החוזי.

בית המשפט קבע: משרד השיכון הפר הסכם פיתוח ברמה ג'

תביעה שהוגשה לבית המשפט השלום כנגד משרד השיכון, בגין העיכובים הרבים בהשלמת עבודות הפיתוח ברמת בית שמש ג', התקבלה במלואה ולתובע אף נפסק פיצוי כספי נכבד.

בשנים האחרונות נשמעו ללא הרף תלונות תושבי רמה ג' על מחדלי משרד השיכון בביצוע עבודות הפיתוח ברמת בית שמש ג' והשלמתן.

התושבים שרכשו את בתיהם במיטב כספם מצאו עצמם מעבירים שנים ארוכות בין כבישים, מדרכות ושבילים לא ראויים ומפגעים מסכני חיים.

חוסר האונים מול הרשויות והתלונות הרבות שהוגשו לנציגי העירייה הובילו לפגישות אינסופיות עם נציגי משרד השיכון אך לא הועילו מאומה, המצב נשאר כשהיה והפיתוח המשיך בעצלתיים למגינת לב התושבים.

יש שיאמרו שהתלונות הרבות ברמה ג' הם שגם הכריעו את הבחירות האחרונות שהוכרעו על חודם של כ-500 קולות, כאשר רק בשכונה עצמה הצביעו למעלה מ-800 קולות לטובת ראש העיר הנכנסת, גברת עליזה בלוך.

תושב השכונה בייצוגו של עו"ד מאיר הלר ממשרד פוגל, הלר ושות', שסיים את בניית ביתו ונאלץ כמו כל באי השכונה לסבול מהררי עפר ומגורים בתנאים מחפירים, הגיש תביעה בה הופנתה אצבע מאשימה כנגד משרד השיכון, מי שמחוייב בחוזה כלפי התושבים לביצוע עבודות הפיתוח.

התביעה הוגשה לבית המשפט השלום בבית שמש ונוהלה על ידי כבוד השופטת מאיה אב-גנים ויינשטיין.

בכתב התביעה המתאר בפירוט רב את העדר הפיתוח ומחדלי משרד השיכון בהשלמת העבודות בזמן, נטען כי משרד השיכון הפר את ההסכם עם התושבים ועל כן משרד השיכון נתבע בעילה של הפרת הסכם.

וכך נכתב בכתב התביעה:

"קצרה היריעה מלפרט את הנזק הרב (הכספי והרגשי) שנגרם לתובע אשר שם את מיטב כספו על בית חלומותיו, כאשר בפועל הוא ומשפחתו נאלצים לגור בסביבה שאינה מביישת כפרים נידחים בארצות לא מפותחות רחוקות..."

 

עוד נכתב על ידי התובע כי:

"הנתבעת התחייבה לפיתוח נוף, גינון ונטיעה במדרכות ובשטחים הציבוריים הפתוחים. אך למרבה הצער במקום גינות חמד, בשטחים הפתוחים ניתן למצוא תלוליות עפר ופסולת בניין, הררי אשפה ועפר ובמקום שילדי התובע יוכלו לבלות ולהנות מגינות חמד התמקמו בשטחים אלו "דיירים" אחרים, חולדות, עכברים ומיני מרעין בישין."

 

בכתב ההגנה שהוגש על ידי משרד השיכון נטען כי משרד השיכון אינו מחוייב לסיים את העבודות עד לבניית כל הבתים ברמה ג', מה שלא הסתיים עד היום.

השופטת מאיה אב-גנים ויינשטיין דחתה את טענות משרד השיכון כבר בדיון הראשון וכתוצאה מכך משרד השיכון אכן מיהר לסיים את העבודות ברחוב התובע.

 

בפסק דינה, כתבה השופטת אב-גנים ויינשטיין כך:

"מהתשתית הראייתית שהונחה לפני, הוכח שהנתבעת הפרה את הסכם הפיתוח ולא השלימה את עבודות הפיתוח במועד החוזי. בכתב ההגנה לא חלקה הנתבעת על שהפיתוח לא הושלם והעלתה טענות שונות בהקשר זה, טענות שאין בהן כדי לאיין או לרפא את הפרת ההסכם. במהלך ההליך נראה היה שהנתבעת זנחה טענותיה בשאלה האם ההסכם הופר והצדדים התמקדו בשאלת הנזק והפיצוי לתובעים"

לאחר שבית המשפט פסק והכריע בשאלת האחריות וקבע כי משרד השיכון הפר את ההסכם עם התובע, נותרה שאלת גובה הנזק.

הקושי בהוכחת גובה הנזק הסתיים בהכרעת שמאי מטעם בית המשפט שפסק כי הנזק על מגורים בנכס בשוויו של נכס התובע ובסביבה שאינה ראויה יש בו כדי נזק ממשי לתובע.

הזמן אותו נאלץ התובע לסבול נקבע על כמעט ארבע שנים שהובילו לפיצוי של עשרות אלפי שקלים לטובת התובע ובתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין.

ממשרד עורכי הדין פוגל הלר ושות' נמסר:

"בית המשפט ראה עין בעין את המצוקה שהועלתה בכתב התביעה אשר ממנה סובלים תושבי השכונה זמן כה רב. קביעת בית המשפט שמשרד השיכון הפר את הסכם הפיתוח היא קביעה חשובה ותמרור אזהרה שיגרום להתייעלות משרד השיכון בפרוייקטים הבאים אותם הוא צריך לבצע בעיר".

 

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.