בלעדי: ראיון מהדריניוז עם סגן רה"ע שמואל גרינברג

בני קליין
כ"ז חשון ה'תשע"ח 16/11/17
אני צריך לדעת קודם כל, בכל בוקר שאני מגיע למשרד. למה אני פה? כי שלחו אותו לשרת את הציבור. ואני אומר לצוות שלי: כל פנייה תיענה: כל מייל, כל פקס, כי לזאת נבחרנו, ולכן אנחנו פה. באותו יום שאנחנו לא נעשה את זה, אין לנו מקום להיות פה במשרד הזה!
שמואל גרינברג
שמואל גרינברג

לאחר הניצחון בפעם השנייה בסקר קוראי אתר מהדריניוז, התיישבנו עם שמואל גרינברג לראיון אישי.

האיש הביא לכאן את רשות המיסים, שלא יצטרכו לנסוע לרמלה. הוא שיפר את משרד הפנים, ונלחם עבור סניף דואר ישראל ברמה א'. לאחרונה, פעל רבות לסיומו של כביש 38. כיו"ר ועדת התנועה, הוא מבין שמצב התנועה בעיר בבור.

שמואל, אולי תפתח בהצגה עצמית?

שמי שמואל גרינברג. "שמוליק" קוראים לי מילדות ומהישיבה, ואין לי בעיה עם השם הזה.

נולדתי בחיפה, וגדלתי מאז ביישוב רכסים שליד צומת יגור. רכסים הוא יישוב מעורב מחילונים וחרדים, וכולם חיים באחדות.

למדתי בישיבה קטנה באשדוד, והמשכתי בישיבה גדולה כנסת חזקיהו, וגם למדתי שם בכולל. לפני הנישואין הייתי רכז בצא"י – "צעירי אגודת ישראל", תנועת נוער שלא קיימת כבר. אני הייתי רכז התנועה בכל אזור הצפון.

לאחר הנישואין למדתי בכולל, ולפרנסתי ריכזתי כל מיני פעילויות לנוער בקייטנות בקיץ ובפסח. בהמשך הוצאתי תעודות הוראה ועסקתי בהוראה. גם אשתי עבדה בהוראה.

ואז קבלנו הצעה לצאת לשליחות בקהילה היהודית בפנמה ללמד, ולימדנו שם כשנה. מרוב המרחק, התעוררו געגועים למשפחה וחזרנו ארצה.

הכרת שם את הרב ינון רביב?

לא. הוא הגיע הרבה אחרינו. הכרתי אותו מבית שמש.

חזרנו לארץ, אך לא ידענו איפה לגור, אז התייעצנו עם הרב דוד אבוחצירא. הוא ציטט לנו את הפסוק בתהלים "כי שמש ומגן השם אלקים חן וכבוד יתן השם, לא ימנע טוב להלכים בתמים", ואמר לנו לעבור לבית שמש.

התחברנו למקום הזה. בית שמש מקום יפה, מתפתח ומעורב, וגרנו מאז 2001 ברמב"ש א' 17 שנה. גם כאן לימדתי במספר בתי ספר, כגון "שובו" ות"ת אחד, וניהלתי אדמיניסטרטיבית את ישיבת "אור לישרים" שבקריה החרדית.

זה היה עד שקיבלתי עבודה כמנהל אגף ח"ן חרדי בבית שמש. כעובד עירייה הייתי אחראי על כל תחום התרבות החרדי, ולאט לאט התחלנו להביא אירועים ומיזמים במחיר שווה לכל כיס.

ואז היו הבחירות של 2003 בהם החרדים לא תמכו בדני וקנין. 3\4 ימים לאחר שוקנין ניצח, הוא פיטר את כל העובדים החרדים מהעירייה, ואני ביניהם. נאבקנו על מקומנו מול ההסתדרות כמה חודשים, ולפני שזה הצליח, משה גפני פנה אלי וביקש שאעבוד אתו. זה היה כבר ב-2004.

בתחילה דחיתי אותו. חשבתי שיש לנו סיכוי לקבל בחזרה את התפקידים בעיר. אחרי כחודש, משראיתי שזה לא מצליח, הלכתי לעבוד אתו.

איך גפני הכיר אותך?

ניהלתי מערכות בחירות 20 שנה בצפון; בכרמיאל, בנצרת עילית, בטירת הכרמל, ברכסים, ומשם הכיר אותי.

מאז עבדתי עם הרב גפני כיועץ פרלמנטרי בתקופה מרתקת, ממש בי"ס לפוליטיקה. למדתי מהאיש רבות בכל מיני סיטואציות, בנסיעות, בוועדות, בעבודת החקיקה, בכנסת, ועד היום אני מתנהל לפי רוחו, ולפי הדרך שהתווה לי.

ב2008 גפני שלח אותי להתמודד בבחירות כאן בעיר, והייתי סגן ראש העיר.

המשכתי אתו את הקשר טלפונית עד היום על בסיס כמעט יומי. אני איש המפלגה ברמ"ח אברי ושס"ה גידי, ומה שהמפלגה אומרת קדוש בעיני. אני ממשיך להיות פעיל בכל המערכות הארצית של המפלגה, ומאז אני שתי קדנציות סגן ראש עיר של משה אבוטבול, 9 שנים, ובע"ה גם בקדנציה השלישית.

בתחילה הייתי מופקד על החינוך החרדי כשריצ'ארד פרס מופקד על החינוך הכללי. בקדנציה הזאת אני לא בחינוך אלא במתנ"סים ותחבורה עם  סיפוק גדול של עשייה יחד עם חברי, וזה עשייה שכולם נערכים להמשך.

ספר מעט לקוראים על העשייה שלך.

בזכות עשייה שלי, עם העוזרים, וכל הצוות, ובכלל, ראש העיר, מנכ"ל, חברי המועצה, יש כמה הישגים:

בתחבורה יש מספר רב של מיזמים, כחניון לרכבת, שצר מהכיל.

חנכנו 150 מקומות לרכבת ועוד 4\5 חודשים נוסיף עליהם עוד 115 מקומות בחניון נוסף, ובעניין הזה סייע ומסייע לי שלום אדרי.

יש גם את המכרז לתחבורה הציבורית שיוצאת בחודש הקרוב, תולדה של שנתיים-שלוש של המון שעות הכנת מכרז עם משרד התחבורה ועם עוד המון גורמים. זה הולך לשפר את התחבורה עשרת מונים. אין מקום בארץ שלא יהיה לו חיבור תחבורתי לבית שמש, ובתדירות.

המצב היום של הרס גדול בתחבורה, כיון שעד שמאשרים לנו משהו - והם אכן מוסיפים, כגון ברמה גימל - כבר גדל האוכלוסייה, ולא מדביקים את הפער.

מה עוד שמפעילים פה את סופרבוס, ובזמן האחרון יוצאים אוטובוסים ישנים ולא מתאימים, ויש עומסים, ועוד.

היום יש עם אגד וסופרבוס 180 אוטובוסים ביחד, ולא מצליחים לסדר את הצרכים. במכרז החדש יתחילו עם 450 אוטובוסים - רק שתבין מה הצורך היום. כך שלא משנה איזו חברה תזכה, השירות יהיה שונה לגמרי...

זאת אומרת, אתה מבין שיש פה תסכול גדול ומתמשך מצד התושבים?

בוודאי. עשיתי הרבה מאוד בתחבורה. עם כל זאת, המצב רחוק מאוד ממה שהיה. אבל אי אפשר שלא לזכור את כל הצמתים שעברנו ואת כל התוספות.

אנחנו התחלנו לפני 9 שנים עם שש או שבע חיבורים תחבורתיים; לירושלים, לבני ברק, לתל אביב, קו בינעירוני אחד שמספרו 14, ועוד אחד או שתים. היום יש 60 קווים! לירושלים לבד יש שבע קווים, לתל אבי שתים שלוש, לב"ב שתי קווים, וחיבורים לאלעד, לקריית ספר, לראשל"צ, וגם קווי לילה לבליינים לציבור שאינו חרדי.

אבל במכרז החדש נוסיף גם את פ"ת, לאור יהודה, ולחמד, ולנתב"ג.

עד מתי הציבור יאלץ לעבור את הסיוט של התחבורה בעיר הזאת?

אני אגע בכביש 38 לדוגמא, העיר הייתה תקועה. היה קשה לצאת ולהגיע לעיר. זה שינה את כל סדר היום של התושבים בעיר. חברות התחבורה שינו את תזמון הקווים כי יש יותר זמן. זאת פעילות חזקה. היא לא רק שלי, זאת של חברי, של מועצת העיר, של ראש העיר, מהנדס העיר, ומשה מונטג, ושלום אדרי ומשרד התחבורה, והמנכ"ל. כל אלו היו מעורבים.

הרבה מחתומי הכביש היו בשטח המוניציפאלי של בית שמש – קרוב לביג, דרשו את חתימתי ואישורי, אבל היה דברים לשבת עליהם. אני הייתי אולי זה שעמדתי ונדנדתי עליהם. כל שבוע פתחתי עם שיחות בטלפון לדאוג שזה יקרה. וזכינו לברך על המוגמר, גם בשבוע האחרון שנחנך הכניסה ליד תחנת הדלק פז.

כביש 38 זה באמת ברכה. כביש 10, שנפתח בקדנציה הקודמת, כביש 37 חדש שעכשיו יוצאים אתו למכרז, שעוד שנה יהיה מוכן. זה כביש מאחורי ביג, איפה שהכיכר החדשה היום יהיה עוד זרוע שנכנסת עד למחשוף תחבורה ציבורית לרכבת. תהיה עוד יציאה מהעיר, משודרג ועם חניונים.

אנחנו הולכים להקים עוד הרבה חניוני לילה לאוטובוסים. סככות המתנה. הבאנו מאות סככות המתנה. שום עיר לא קיבלה כ"כ הרבה סככות המתנה.

רכבת קלה זאת תוכנית שמדברים עליו והייתי כבר בפגישות. אנחנו יכולים לראות עוד 7\8 שנים את הרכבת נוסעת.

האם תוכל לספר לנו מי באמת אחראי לרעיון הרכבת הקלה בבית שמש?

צריך לדעת, תוכניות, מאז שהן נזרקות לחלל האוויר ועד שהם קורות, מדובר על שנים רבות. כביש 38 יכל לשכב עוד; זה לא מתקופתנו. זה עוד מתקופת דני וקנין.

אבל אנחנו היינו אלה שנדנדנו, שהפשלנו שרוולים, שישבנו ישיבות ודאגנו שזה יתקדם. הטינו כתף.

רכבת קלה של שר התחבורה: אני יושב עם תוכנית אב לתחבורה - זרוע של משרד התחבורה. הם מוציאים ספר עב קרס: תוכנית אב לתחבורה של שלושים השנה הבאות, משהו גרנדיוזי שמשרד האוצר יחסו עליו.

הם פועלים לקדם את תוכנית הרכבת הקלה באישור ובהוראת שר התחבורה, וזה שלו בראש ובראשונה. זה לא שלי ולא של אף אחד. אני יושב עם הצוות על מה יהיו הצירים של הרכבת בתוך העיר, ובוחרים ע"פ השימוש, היכן יהיו מקומות העומס, וכן הלאה. היום כשמתכננים כביש מתנים עם שלושה נתיבים: עוד אחד לרכבת, וכגון ברחוב זכריה, יש עוד נתיב שלא נסלל בצד.

המיזם הוא של שר התחבורה, ואנחנו עושים את הטסט, יושבים עוד ישיבה ועוד ישיבה כדי לקדם את זה.

מי האנשים שנוגעים בדבר מטעם העירייה?

אני, כיו"ר ועדת תחבורה. יחד אתי נמצאת תמר ברשאי, שהיא רכזת מדור תנועה, ויעל הימן שהיא אדריכלית העיר, ששניהם בהשקה אתי בתנועה, ואני מורה ומנחה ומאשר. פרויקט נת"צים - פרויקט נתיבים ציבוריים, פרוייקט שכבר קבלנו עליו 40 מיליון שקל מתוך 120 מיליון שקל. רחובות רבים הופכים להיות נתיב אחד בנת"צים להתמודד עם הפקקים האדירים – וככל שהעיר תגדל יהיו פקקים, מה לעשות?

סביבות השעה שמונה יש פקקים. תהיה עדיפות לתחבורה ציבורית. תוכל להגיע ממקום למקום מהר. 12 רמזורים מתוכננים בעיר, מה שאין היום בכלל רמזורים.

הולכת להיות שילוט דיגיטלי ליד תחנות. יש 80 עמודים ליד התחנה, ויש מסכי מגע גדולים לראות מתי יגיע, היכן הקו נמצא עכשיו, הכל.

גם עמדות הטענה ליד התחנות לרב קו. הוספנו סניפים חדשים של החברה הזכיינית, כמו בקניון נעימי, שאני הכנסתי, שביל אופניים שבונים, כיכרות, מעגלי תנועה. אני מביא אותם ממשרד התחבורה. חניון רכב כבד שאנחנו בונים אותו עכשיו לאוטובוסים וכלי תחבורה, שלא  יחנו בכל פינה בעיר. אחד בכביש עשר, ואחד ליד האמפיתיאטרון. נתאים את העיר ל-2020.

פוליטיקה: יש הרבה תלונות שמגיעות למערכת על מנהל לא תקין. אתה ניצב באיזשהו מקום כ"מיסטר קלין" בעניין הזה, גם בעיני התושבים מהוותיקה. יש לך משהו להגיד בנושא הזה של מנהל תקין?

כשנכנסתי לפוליטיקה לפני 8 שנים, יכול להיות שבאתי סקטוריאלית; "אני בא ממגזר איקס, אני עושה עבור מגזר איקס". ומהר מאוד למדתי תהליכים וראיתי שלא נכון לפעול ככה. זה לא משרת אותי, ולא מקצועי.

זה לא מתנגש עם האינטרסים של המפלגה שלך?

מה הם רוצים? קו לבני ברק, לצורך הדוגמא? כשאני בא למשרד התחבורה לבקש קו לבני ברק וקו מיוחד לחיילים, הם נותנים לי את שתיהם. קו לבני ברק וקו לחיילים. קו לראשל"צ וקו לחיילים, לנמל ת"א לבליינים, ללילה.  זה לא על חשבון. ואדרבא, במשרד התחבורה למדו להכיר את הבקשות שלי שהם ענייניות, ולפי צרכים.

יושבים אתי גם על צרכים של העיר הוותיקה, ואני מייצג אותם נאמנה, ומקבל גם פניות, אגב, בכל נושאי התחבורה מכל הציבורים בכל יום, ומטפל בכולם כאחד, באותה מידה. (לפעמים זה לא מסתיים באותו יום. לפעמים לוקח יומיים ולפעמים שבוע, גם. אבל כל פניה תיענה.)

מה מהותו של עובד ציבור בעיניך?

אני למדתי מגפני כשהייתי אתו. גפני טיפל בכל הציבורים, וגם בוועדת הכספים. הוא יכול לטפל בתקציב לבני הישיבות, וגם בתקציב לנכים, בנכי צה"ל, לניצולי שואה, וגם לחיילים. זה לא סותר!

ואני צריך לדעת קודם כל, בכל בוקר שאני מגיע למשרד. למה אני פה? כי שלחו אותו לשרת את הציבור. ואני אומר לצוות שלי: כל פנייה תיענה: כל מייל, כל פקס, כי לזאת נבחרנו, ולכן אנחנו פה. באותו יום שאנחנו לא נעשה את זה, אין לנו מקום להיות פה במשרד הזה!

ולכן אני אמשיך בכל כוחי לשרת את הציבור כי לשם כך נשלחתי כי אנחנו שליחי ציבור. וזאת צריך לדעת, כי יש פניות שאני מקבל בשעה שתיים ושלוש בלילה, שעות לא שגרה. וכן בשעה שבע בבוקר, כשאני מוציא את הילדים שלי למוסדות החינוך. וזה לא קל. אבל תחשוב שניה על האדם מעבר לקו. הוא עכשיו פונה אליך. זה הדבר שהכי בוער לו... אתה הולך לעשות פרויקט ענק, לא בעשר אלא במאה מיליון שקל, ופתאום מישהו מגיע, שלא הגיעה לו האוטובוס. מבחינתו, זה הדבר הכי חשוב לו.  

תסתכל על זה ככה, הדברים ייראו בפרופורציה אחרת. זאת אומרת שאם הקמת מיזם ענק או פתרת לאותה אישה את הבעיה בארנונה, או שלא הגיע האוטובוס, אתה עשית דבר שווה-ערך. ולא משנה הסכום. וזה מה שצריך לעשות עובד ציבור.

וברגע שאני לא אחשוב ככה, אין מקומי כאן!

נווה שמיר: עברנו את זה ברמב"ש א', שוב פעם ברמה ג'. תמיד אותן ההבטחות. זו השכונה השלישית שהבטיחו שתהיה גם לציבור הכללי... למה לצייר לציבור תמונה שהיא לא קיימת?

למה היא לא קיימת?

החילונים מדירים רגליהם מהעיר: הגירה שלילית. נראה לך שמישהו חילוני ירצה לגור בעיר חרדית, או מתחרדת?

תראה. יש פה את ציבור הוותיקים שאוהבים את המקום, ולא ילכו לשום מקום. הם רוצים ואוהבים את המקום. כמוהם בניהם ובנותיהם...

הם עוזבים!

אני עוד לא מדבר על הבאת ציבור חדש. אם אנחנו, כל מועצת העיר, תעשה מעשים אמתיים להראות שיש מקום לכולם...

מה שמסתמן זה שכונה לדת"לים - ואנחנו מברכים על כך. אבל אתם, הרי, משווקים לחילונים!

תראה. יש שיווק, ושיווק צריך לעשות אותו בצורה נכונה, ואני לא איש של שיווק...

אם אנחנו נדאג שלא יהיו חיכוכים בעיר, ולא יגח צד אחד את משנהו, כולנו חברי המועצה, חילונים וחרדים, זה יקטין את החיכוך וימעיט את הכותרות בתקשורת שמזיקות לשתי הצדדים כאן. ככל שאנחנו ננהג באחריות בדבר הזה, ולא יהיה קיטוב, וירגישו מקום שאפשר לחיות בו, אז נשארת רק עבודה של שיווק, שאפשר לעשות אותה. אבל אם יש כתם שחור, כמה שתעשה שיווק הכתם השחור לא יעזוב.

לפני כשבועיים בערך הייתה הכרזה  של ראש העיר, בו הוא אומר מי הוא רוצה שייבחר במקומו. אחר כמה זמן אנחנו שומעים שמשה מונטג סגר דיל עם הליכוד, ובדיוק מספר ימים אחרי, אנחנו שומעים ששלום אדרי מקבל את תיק פינוי-בינוי, (ביאליק והגפן)...

שמועות מספרות על דילים נוספים שנרקמים כרגע. איפה אתה בכל הסיפור?

שמעתי את השמועות שאתה מדבר עליהם. קודם כל, ראש העיר, לא אמר לי או לחברי המועצה רשמית אם הוא כן מתמודד או לא מתמודד.

אולי הוא אמר לעיתונות, או שאמרו משמו. מה נכון ומה לא נכון - אני לא יודע. הוא כן אמר למפלגה של דגל התורה, שעל פניו, הוא רוצה לתת את המושכות לדגל התורה. ולכאורה הוא רואה את הסיום בשתי קדנציות. הוא תמיד אמר, אגב, לאורך כל התקופה, שראש עיר צריך להיות שתי קדנציות, לא פחות ולא יותר.

יכול להיות שהמפלגות יחליטו אחרת. אני לא נכנס בזה. נתון להחלטת ראשי המפלגות, ומה שיחליטו.

אז זה הזמן לסגור דילים?

יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, אני כרגע לא מתעסק בדילים. אני מתעסק בעשייה הגדולה שאני נמצא בעיצומה, ולא רוצה להתפנות לשום דבר אחר. אני יודע שצריך לעשות פוליטיקה. אני יודע שצריך לעבוד לבחירות. אני חושב ששנה לפני הבחירות זה הרבה זמן, וגם המפלגה שלי חושבת  ככה...

הציבור אומר בפירוש שהוא רוצה שתציג את מועמדותך. למה אתה לא עושה את זה?

אני לא איש פרטי. בבית שלי אני איש פרטי. בפוליטיקה, יש לי מפלגה, ויש לי רבנים.

אני, כמה שאני יעשה, וכמה שאני יהיה מוערך על העשייה, אני לא שווה כלום, אם לא המטריה הפוליטית שיש לי. המטריה הפוליטית שלי היא דגה"ת, זאת המפלגה שאני נמנה על שורותיה מאז קיומי.

לכן, חה"כ משה גפני, שהוא יו"ר דגה"ת, לכשידון בבחירות, ויתקבלו החלטות, אני אהיה שמה, וההחלטות שיתקבלו, ככה נפעל, ובכל הכוח - מי שזה לא יהיה. אם זה יהיה גרינברג, אם זה יהיה מונטג, אם זה יהיה אבוטבול. מה שיוחלט ע"י המפלגה וע"י גדולי התורה, אנחנו שמה, ללא סייג בכלל.

לגבי מה שדיברת עכשיו על שלום אדרי שקיבל פתאום את תיק הבינוי של הגפן, אני מברך על זה. שלום אדרי כבר נמצא בקואליציה שנה או יותר, וכבר הוכיח את עצמו את עצמו "חבל על הזמן", כאיש שיודע להזיז מיזמים שאני יודע שהוא מקדם אותם בצורה מעוררת השתאות, ואין איש כמוהו.

ובחודשים שנותרו, שלום אדרי יצליח לדעתך להזיז את תיק פינוי-בינוי?

ודאי. כמה זמן ייקח הפרויקט, וכמה הוא יצליח לקדם את הפרויקט בתקופה ההיא, אני לא יודע. חזקה עליו שהוא יצליח לקדם את זה. זה ודאי לא יישאר במקום שזה נמצא עכשיו. זה ינוע הלאה.

אם יש לזה קשר פוליטי או לא? אני לא יודע. אבל גם אם יש בזה משהו פוליטי, אם יקרה עם זה משהו, אנחנו מברכים.

גם אנחנו.

משה כחלון כשר האוצר, שלקח על עצמו את הנושא של הבינוי, ושר השיכון, שהוא מהמפלגה שלו. הוא עשה דבר פוליטי, אבל הוא עשה דבר טוב. זה בסדר. מה השיקול של ראש העיר לתת לו את זה? לא יודע, צריך לשאול את ראש העיר. אבל שלום אדרי הוא פרטנר טוב לעבודה ושיתוף פעולה בכל מיזם. יש לי מיזמים שיש לי ממשק אתו, ויש לי רק תשבחות להגיד עליו.

תודה על זמנך.

בס"ד, יהודה סגל

YSMehadrinews@Gmail.com

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.