ה'אני מאמין' של ראש העיר

יהונתן מאיר
כ"ט אלול ה'תשע"ט 29/09/19
עיר מעורבת שקטה והיי־טקיסטית זהו חלומה של ראש העיר בכל הנוגע לעתידה של בית שמש. "השקעתי לא מעט בשקט שיש כאן, בבחירות של 2013 יריקה אחת שהיתה פה הביאה ליאיר לפיד 19 מנדטים" ראש העיר ד"ר עליזה בלוך בריאיון מעמיק ומסכם שנה לעיתונאית 'דה מרקר' הדר חורש
שלטי בחירות של עליזה בלוך
שלטי בחירות של עליזה בלוך

"ביום שלפני הבחירות לכנסת" מספרת עיתונאית דה מרקר הדר חורש "היתה בית שמש רוגעת. ברחובות העיר שסימלה בעבר את הקיטוב והאלימות שהתפרצו במערכות הבחירות, מיהרו אנשים לעבודתם וילדים לבתי הספר. רק כמה כרזות הזכירו שמחר יתקיימו גם כאן בחירות גורליות. ברחובות הראשיים לפחות, נראו רק שלטי מפלגות הימין והחרדים, בן גביר נגד נתניהו, מרן הרב עובדיה יוסף נגד דגל התורה. אולי" מפרשנת הכתבת "היו אלה התוצאות המפייסות של הבחירות לראשות העיר, שהתקיימו כאן ב–2018 ובעקבותיהן נכנסה ד"ר עליזה בלוך ללשכת ראש העיר. "השקעתי לא מעט בשקט הזה. יריקה אחת שהיתה פה במערכת הבחירות של 2013 הביאה ליאיר לפיד 19 מנדטים", אומרת בלוך. "עשיתי הרבה כדי להשאיר את המתחים האלה מחוץ לעיר".

ואולי לא היתה זאת רק השפעתה המרגיעה של ראשת העיר שוחרת הטוב המטיפה לפלורליזם וקבלה הדדית של המפלגות והקבוצות המרכיבות את העיר. מפלגות המרכז והשמאל שנוכחותן הסעירה את העיר הורידו פרופיל, נעלמו מרחובות העיר וכמעט לא הורגשו בקלפיות. בבחירות האחרונות זכו המפלגות החרדיות ב–54% מהקולות בעיר. יתרת ההצבעה התחלקה בין הליכוד, ישראל ביתנו ומפלגות הימין (39%), וכחול לבן והמחנה הדמוקרטי (7%). יש להניח שצמיחת הרוב החרדי תימשך גם בשנים הקרובות, ובעיני רבים עתידה של בית שמש ברור — היא הולכת ונעשית עיר חרדית מתארת חורש.

הכתובת, כרגיל, רשומה על לוח כיתה א' בעיר: 70% מהתלמידים שהתחילו השנה את בית הספר היסודי בבית שמש הם חרדיים. החינוך התיכוני־ממלכתי בעיר מצטמצם לבית ספר יחיד, "ברנקו וייס", ובו 1,000 תלמידים, פחות מ–10% מכלל תלמידי התיכונים בעיר. הישגי בית הספר במבחני פיז"ה ובמדדי הזכאות לבגרות בינוניים — 68% מהמסיימים זכאים לתעודת בגרות.

יום לפי הבחירות, ובבית שמש המתחים הפוליטיים כמעט ולא מורגשים ברחובות. "השקעתי לא מעט בשקט הזה", אומרת בלוך. "יריקה אחת שהיתה פה במערכת הבחירות של 2013 הביאה ליאיר לפיד 19 מנדטים. עשיתי הרבה כדי להשאיר את המתחים האלה מחוץ לעיר" 


"ראשיתה של בית שמש" מגוללת שורש את סיפורה של העיר "לא רימזה על אחריתה. היא היתה עיר עולים שאמורה היתה להתבסס על תעשייה, שחלקה עדיין משגשג באזור התעשייה הגדול שלה: מפעל המלט הר טוב, מנועי בית שמש ואיווקו כימיקלים". אבל רבים מהמפעלים הישנים חלפו מן העולם. מרכזי קניות ומשרדים עומדים כיום על שטחי מפעלים שייצרו פעם קפה, אופניים, מקררים וטקסטיל — וחלק גדול מתושבי העיר עובדים בירושלים או בערים אחרות. ואולם הבעיה אינה מחסור בתעסוקה. בשירות התעסוקה רשומים רק כ–1,100 דורשי עבודה וכ–200 מקבלי הבטחת הכנסה בעיר. "אם יש בעיית תעסוקה בבית שמש", אומר אבידע ינאי, מנהל תחום פיתוח בעירייה, "היא אינה קשורה באבטלה של אנשים המתקשים למצוא עבודה, אלא בהשתתפות נמוכה בשוק העבודה". במלים אחרות, באוכלוסייה החרדית בעיר יש שיעור גבוה יחסית של אנשים, בעיקר גברים, שתורתם אומנותם, שאינם לוקחים חלק בשוק העבודה.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ׁ(הלמ"ס) אינם מצביעים על בעיה משמעותית: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בבית שמש הוא 61%, לעומת שיעור השתתפות ארצי של 64%. אלא שזהו נתון מיושן יחסית,שנלקח מסקר שנערך ברובו ב–2016. מאז השתנה המאזן הדמוגרפי בעיר לטובת החרדים. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה באוכלוסייה החרדית עצמה משתקף ככל הנראה בנתוני ההשתתפות של הריכוזים החרדים האחרים בישראל: 47% בבני ברק ו–50% במודיעין עילית. גם אלה שעובדים בבני ברק, זוכים להכנסה ממוצעת של כ–8,500 שקל לחודש, 20% מתחת להכנסה הממוצעת בכלל המדינה.

בית שמש עברה שינוי מהיר מעיר חופשית בעלת גוון מסורתי־לאומי, לעיר חרדית כמעט לחלוטין.השינוי הגדול בבית שמש החל בתחילת שנות ה–90, כשהסכם קואליציוני בין הממשלה בראשות בנימין נתניהו למפלגות החרדיות קבע שבעיר תוקם שכונה חרדית, כפתרון למצוקת הדיור של הקהילה החרדית הגדולה בירושלים. כך הוקמה שכונת "נחלה ומנוחה" מדרום לעיר הוותיקה.

המחירים הנמוכים והקרבה לירושלים משכו אלפי משפחות. בית שמש עברה שינוי מהיר מעיר חופשית בעלת גוון מסורתי־לאומי, לעיר חרדית כמעט לחלוטין. תדמיתה הציבורית השתנתה במהירות כשהחלו להתפרסם בתקשורת סיפורים על קהילות קטנות וקיצוניות, כמו "נשות הטליבן", שמכסות את גופן בשאל מכף רגל ועד ראש. בהמשך החלו יוזמות מקומיות להקצות מדרכות בהפרדה בין נשים וגברים, והשלטים גובו בתקיפות פיזיות של נשים שלא הקפידו על החלוקה.


בבחירות לרשויות המקומיות הסתמן שינוי: ראש העיר החרדי משה אבוטבול הפסיד לעליזה בלוך, שהציעה למתן את המאבק שהתלהט בחוצות העיר הזועמת והמידרדרת. הגירעונות בקופה והמחסור החריף בהשקעות ניכרים היטב: כבישים צרים ומשובשים שאינם מתוחזקים; קראוונים הפזורים בשכונות ומבנים זמניים המחפים על מחסור בכיתות לימוד ובתי ספר תקניים; רחובות עירומים מירק וריהוט רחוב — הם רק חלק מעליבות העיר הניבטת מפינות רבות.

המדרכות הצרות עמוסות: חלק גדול מהמשפחות אינן מחזיקות רכב. תחבורה ציבורית כמעט אינה קיימת, בגלל מחלוקת בין יצרני אטובוסים מקומיים למשרד התחבורה שמעכבת מימוש של מכרז גדול להפעלת תחבורה בבית שמש. המבנה ההררי של העיר מונע גם שימוש באופניים חשמליים כאמצעי תחבורה חליפי.

"חייבים שינוי", מצהירה בלוך בלהט. "כשנכנסתי לתפקיד האווירה בעיר היתה 'האחרון שייצא שיכבה את האור'". את המתחים הפוליטיים שעדיין רוחשים מתחת לפני שטח העיר הרגועה למראה היא תולה גם בקשיים הכלכליים. הגירעון הכרוני, שהוכפל בשנה האחרונה ל–10 מיליון שקל, מעיק על העיר ומאיים להטביע אותה. מחסור במאות כיתות לימוד מאלץ אלפי תלמידים ללמוד בקראוונים.
קשה לצמוח עם אוכלוסייה שאינה עובדת, ומנציחה את מצבה באמצעות מערכת חינוך מסוגרת.

בלוך: "את המונח 'לימודי ליבה' המציאו החילונים, ואף אחד פה לא יודע מה זה. בחלק גדול מבתי הספר החרדים לומדים מתמטיקה ואנגלית ומגיעים לתעודת בגרות מלאה. 99% מהסמינרים של הבנות מלמדים לימודי חול, ולפחות מחצית מילדי החרדים לומדים לימודי חול. שיעור החרדים העובדים בבית שמש גדול מהשיעור בבני ברק ובירושלים".
מישהו עשה סטטיסטיקה כזאת? "בתקופת מערכת הבחירות נכנסתי לכל בית בעיר, ואני יודעת שחלק גדול מהחרדים עובדים".

וחלק לא קובעת עיתונאית 'דה מרקר' ומיד שואלת, לאן כל זה הולך? "כל הסוגיות החברתיות של ישראל מגיעות לכאן. אומרת בלוך. דתיים וחילוניים, קיבוצים מול עירוניים, ותיקים מול עולים חדשים. בבית שמש יש עולים מברית המועצות, אתיופים, עולים מבוססים מארה"ב לצד אוכלוסייה ותיקה. כשרצו לפתור את בעיית הדיור, בנו כאן שכונות חרדים ועולים. עד לפני עשר שנים היינו עיר איתנה על פי הגדרת משרד הפנים. אבל בסוף האיזון נשבר. בנו פה מגורים ללא שטחי תעסוקה".

וכעת את רוצה לעצור את הקמת השכונות החרדיות? "לא. אני לא יכולה להגיד שמצוקת הדיור לא מעניינת אותי, אבל אני רוצה להמשיך לחיות בעיר מעורבת. אני מתנגדת בתוקף לתוכניות הממשלה לבנות ערים לחרדים בלבד. מדינת ישראל צריכה ערים מעורבות מבחינה חברתית וכלכלית. אני רוצה שהילד שלי יפגוש בבית הספר ילד ממוצא אתיופי, וילד חרדי ברחוב".

נראה שהחרדים מעדיפים גם אצלך שכונות נפרדות, עם מערכת חינוך נפרדת. יש מהם שמטרידים נשים בגלל לבושן מעירה עיתונאית 'דה מרקר'. "אני לא רוצה בועות חרדיות. לדעתי גם הם מפסידים מהבועה הזאת. אבל צריך לתת להם אפשרות לגור ברחובות שלא נוסעים בהם בשבת, ועם מערכת חינוך חרדית טובה. הדמוניזציה שעושים להם מסוכנת" עונה ראש העיר.

"לבנות דירות וזהו — זאת קטסטרופה. אני אומרת למדינה, 'עצרי רגע'. אי־אפשר לבנות דירות בלי מוסדות חינוך, בריאות ותחבורה ציבורית. אנחנו כיום 130 אלף תושבים, ואמורים להגיע תוך חמש שנים ל–250 אלף תושבים. אמרתי לממשלה 'בואו תעצרו את זה'. ראש העיר מוסיפה מיד "אני אומרת ליזמים 'בואו לרכוש שטחי תעשייה בבית שמש, כי המחירים היום זולים מהמחירים שיהיו בעתיד. אל תצטופפו באזורי ההיי־טק של תל אביב. מיותר להישאר שם'" 


איך לעצור? יש לך אלפי דירות בבנייה. אלפי דירות כבר הוגרלו במחיר למשתכן בשכונה לחרדים ושכונה לחילונים שואלת העיתונאית. "יש תוכנית אכלוס שלא ניתנת לעצירה של 20 אלף תושבים נוספים. אני יכולה לפעול להאטת השיווק ולהאטת תהליכי התכנון, אבל אני לא רוצה לעשות את זה. יש לנו אחריות לבעיית הדיור במדינה".

אז מה בכל זאת אפשר לעשות? "אני יכולה להקים כאן אזורי תעסוקה שיגדילו את הכנסות העיר. המשימה שלי היא להפוך את בית שמש למרכז של תעסוקה והיי־טק. אנחנו נמצאים בצומת מרכזית, ליד כביש ירושלים־תל אביב, ובעזרת השם יהיה פה בעתיד חיבור מהיר לכביש 6. התוכנית כבר אושרה על ידי משרד התחבורה. אני אומרת ליזמים 'בואו לרכוש שטחי תעשייה בבית שמש, כי המחירים היום זולים מהמחירים שיהיו בעתיד. אל תצטופפו באזורי ההיי־טק של תל אביב. מיותר להישאר שם'".


השינוי שהביאה בלוך לבית שמש היה גם ניהולי, במסגרתו הוחלפה מרבית צמרת המנהלים של העירייה, שחלקה היה מאויש במינויים פוליטיים. בין השאר הוחלפו מהנדס העיר, ראש מינהל החינוך, סמנכ"ל משאבי אנוש, מנהל התפעול ודובר העירייה. בלוך לא רק החליפה את המנהלים, אלא מינתה ויצרה תפקידים חדשים במטרה לקדם את הפיתוח הכלכלי. בין היתר מונתה שיר משעלי למנהלת קשרי ממשל ופיתוח, וינאי, שהיה בעבר עוזרו של ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, מונה למנהל הפיתוח הכלכלי.


בשיתוף עם התאחדות התעשיינים ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) יזמה בלוך פניה לתעשיינים לבחון רכישת מגרשים באזורי התעשייה בעיר והעברת מפעלים, "במטרה לשים את בית שמש על המפה". ואכן, בשנה האחרונה מנהלת בלוך מאבק איתנים לספח אליה את חלקה של המועצה האזורית הסמוכה, מטה יהודה, באזור התעשייה הר טוב - שיזרים מיידית מסי ארנונה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה 

המאמצים החלו כבר לשאת פרי: לפני ארבעה חודשים הצליחה רמ"י לשווק 23 מגרשים באזור התעשייה הוותיק של העיר. 11 מהמגרשים נרכשו על ידי שותפות של חברת הנדל"ן מגה אור ורמי לוי. לוי מתכנן להקים בעיר את המרכז הלוגיסטי החדש שלו. בין היתר ישמש המרכז את מערך השירות של קניות האונליין של הרשת, וצפוי להעסיק מאות עובדים. ואולם מרבית שטחי התעשייה ששווקו בשנה האחרונה בבית שמש לא נועדו לייצר תעסוקה רבה לעיר, שאינה עתירה בכוח אדם זמין. הביקוש העיקרי הוא למבני לוגיסטיקה.


בית שמש מותאמת היטב לביקוש הזה. היא סמוכה לצירי תנועה ראשיים ומחוברת גם לרכבת ישראל. רמ"י צפויה להשקיע בשנים הקרובות כ–110 מיליון שקל בהרחבת תשתית הכבישים באזור התעשייה, כדי לשרת את המרכזים החדשים. מדובר במחסנים ענקיים, המתופעלים באמצעות רובוטים ומעסיקים מספר מוגבל של עובדים המפקחים ומתחזקים את המערכות הממוכנות. בעיר מדברים על אחת מחברות התעשיה הגדולות בישראל, המעסיקה אלפי עובדים, שמנהלת עם רמ"י מגעים לרכישת שטח ענק של עשרות דונמים לצורך הקמת מרכז לוגיסטי. מהלך כזה יתרום להכנסות הארנונה ויסייע לקופת העירייה — אך לא ישנה את מצבה החברתי־כלכלי של האוכלוסייה.


החלום האמיתי והבלתי מושג של בלוך הוא להפוך את העיר למרכז היי־טק. טכנולוגיה מתקדמת וסטארט־אפים אינם זרים לעיר. כאן פועל זה 51 שנים מפעל מנועי בית שמש המייצר חלקים למנועי סילון. כאן גם פעלה חברת הטכנולוגיות הסולאריות "סולל", וכאן המציא היזם אבי ברנמילר את "סוללת המלח" לשימור חשמל בתחנת כוח סולארית. תוכלו למצוא בעיר אפילו שתי חברות המציעות חללים משותפים ומשרדים להשכרה לטווח קצר, מהסוג החביבים כיום על סטארט־אפיסטים. אלא שגם יזמי היי־טק המתגוררים בבית שמש אינם עובדים כאן. הלקוח הבולט ביותר של חברת החללים המשותפים טים־אפ הוא איקאה. חברת הריהוט השוודית שכרה כאן משרדים המשמשים אותה להיערך להקמת הסניף הגדול שעתיד לקום ליד אזור התעשייה הר טוב. "יהיו כאן מגדלי משרדים כמו בתל אביב. יזם היי־טק שלא יבוא לכאן — יפסיד", מתלהבת בלוך. "למה להם לשלם ארנונה יקרה?".

חברות היי־טק מתעניינות בעיקר בעובדים מוכשרים, שאוהבים לגור ולחיות במקומות מגניבים. מה יש להם לחפש בבית שמש? "יש בבית שמש כמות מרגשת של יזמי היי־טק. יש כאן אנשי עסקים שנוסעים כל יום לתל אביב וללונדון, ויכולים להקים כאן את החברות שלהם. חברת ביג בונה כאן משרדים. הקמנו בית ספר להכשרת נשים חרדיות לעבודה בחברות היי־טק".

מאיר רייך, יזם חברות היי־טק ותושב גוש עציון, מסכים שיש לבית שמש פוטנציאל לא מבוטל. הוא עצמו יזם והקים ב–2017 את חברת הנדל"ן טים־אפ, המציעה בבית שמש קומת חללים משותפים, ופועלת לדבריו בתפוסה מלאה. "יש כאן הזדמנות גדולה לחברות היי־טק. גרים פה הרבה אמריקאים שעובדים בחברות סטארט־אפ מול שווקים בחו"ל, וצעירים שמתעניינים ביוזמות. אמזון קיימה אצלנו הרצאה לאנשים שמעוניינים לסחור באמצעותה והגיעו 30–40 מתעניינים. הבעיה כרגע היא שהרבה חברות מעדיפות לפעול בירושלים, כי שם הן מקבלות הטבות של אזור עם עדיפות לאומית".

בבית שמש מתגאים בתוכניות פיתוח לארבעה אזורי תעסוקה בעיר, שבהם אפשר לבנות מיליוני מטרים רבועים של משרדים, תעסוקה ומסחר. ועדיין העיניים אינן שבעות. בשנה האחרונה מנהלת בלוך מאבק איתנים לספח אליה את חלקה של המועצה האזורית הסמוכה, מטה יהודה, באזור התעשייה הר טוב. בעקבות מחלוקת היסטורית חולק האזור בעבר בין העיר למועצה, אולם כעת דורשת בית שמש לספח אליה את יתרת האזור — שיזרים מיידית מסי ארנונה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

למה להשתלט על שטחים שאת לא באמת צריכה?"צריך להבין שכשחולקו האזורים, בית שמש היתה עיר קטנה. כיום אנחנו עיר גדולה ונצמח בעוד מאות אלפי תושבים. כדי לצמוח אנחנו חייבים להזיז את הגבולות שלנו. המועצה לא התלוננה כשסיפחו לבית שמש שטחי מועצה כדי לבנות מגורים. היום אנחנו חייבם להתאים את ההכנסות משטחי תעסוקה לגדולה האוכלוסייה".

"אני צריכה מיליון מ"ר נוספים של שטחי תעסוקה כדי להתאזן. כיום יש לנו רק 700 אלף מ"ר. עד שנוכל לעמוד על הרגליים, אנחנו רוצים לקבל מהמדינה מיליארד שקל כקביים" 


יש לכם יוזמות כלכליות נוספות? "כן. הכוונה שלנו היא לפתח כאן מלונאות. בכניסה לעיר אנחנו מתכננים מלון ברמת ארבעה כוכבים עם 350 חדרים ומלון נוסף למטיילים. הכוונה היא למשוך תיירים שבאים לירושלים או לטייל בנופים ובאתרים ההיסטוריים שבאזור. בנוסף יוקם כאן מלון ליולדות".


מלון ליולדות סמוך בדרך כלל לבית החולים. "לא בהכרח. יולדת לא צריכה את הקירבה לבית החולים. יש בבית שמש 4,000 לידות בשנה, והיולדות יכולות לנוח קרוב לבית. במקביל, אנחנו במגעים עם משרד הבריאות להקים כאן בית חולים שיהיה שלוחה של בית החולים הדסה. עיר של 250 אלף תושבים בהחלט תצדיק בית חולים".

"אני צריכה מיליון מ"ר נוספים, והחשבון כולל את העברת אזור התעשייה הר טוב ממטה יהודה לבית שמש. כיום יש לנו רק 700 אלף מ"ר. עד שנוכל לעמוד על הרגליים, אנחנו רוצים לקבל מהמדינה מיליארד שקל כקביים. זה כסף שאנחנו צריכים בדחיפות להשלמת התשתיות החסרות, מוסדות חינוך ותרבות". מספרת ראש העיר

וזה הזמן הנכון לבנות בית עירייה חדש ב–80 מיליון שקל, כפי שנעשה? "בית העירייה החדש יכניס לנו כסף. כיום אנחנו יושבים במשרדים שכורים והעלות היא 5 מיליון שקל לשנה. מכיוון שהמקום שכור, יש לנו גם עלויות ארנונה שאנחנו מפסידים. אנחנו מתכננים לבנות מבנה שבו ירוכזו כל יחידות העירייה, וחלק ממנו יושכר וישמש להכנסות נוספות. כך שבסופו של דבר, זו תהיה עסקה משתלמת שתחסוך עלויות רבות".

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.