היחס למדינה ולדגל

ירוחם אסטריכר
ד' אייר ה'תשע"ט 09/05/19
אם במדינת היהודים לא ברור כמה חשובה שמירת שבת בפרהסיה, אם עדיין צריכים להילחם על פרהסיה יהודית נטולת ממכר חמץ בפסח, עם כל זה איך אוכל להניף את הדגל?
דגל ישראל. ויקיפדיה
דגל ישראל. ויקיפדיה

ישבתי לא מזמן בפאנל של תכנית כלשהי במשרד המשפטים, פאנל שנועד להפגיש את דור העתיד של המשרד עם אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, להכיר, להבין ולחוות את הניואנסים של הפסיפס הזה.


ישבתי שם עם עוד חרדים מזרמים שונים ונשאלנו שאלות שונות על התפיסה השונה שלנו בתחומים שונים של דת, חברה ומדינה.


ואז הגיעה השאלה התמימה אבל החשובה, מה היחס שלכם למדינה ולדגל?


שאלה לכאורה פשוטה לחרדי בוגר עולם הישיבות, מה יכול להיות, אמורה הרי להיות משנה סדורה בעניין, חרדים ודגל, חרדים והמדינה, אנחנו לא כאן בגלה אלא למרות וכו.
אבל תשובות כאלו השארתי לחברים שישבו מצדדי, אלו שזוכים עדיין לחבוש את המלבושים הישיבתיים, לי הייתה תשובה אחרת.


נשאתי תפילה בליבי שחלילה לא תצא תקלה חת ידי ונתתי לבורא עולם לשים דברים בפי.
לא יכול לצטט במדוייק מה עניתי כי זה יצא בשטף שאני לא ממש יכול לחזור עליו מילה במילה אבל ככל שהרהרתי אחר כך בעיקרי הדברים הם היו יותר ויותר צודקים ונכונים, בעיני לפחות.


כנכד לניצולי שואה שהשאירו שם בניכר את משפחתם שנרצחה, את רכושם שנשדד ואת חייהם כמעט, אנשים שרידי אש שעלו לארץ בנס והיו חלק משיבת עם ישראל לציון, השיבה הגדולה שהייתה כאן בארץ ישראל מאז החורבן והגלות, כחלק מהפריחה הזו של עולם התורה המופלא שקם כאן בארץ ישראל, פריחה שלא הייתה כאן אלפי שנים של ישיבות, כויללים, שיעורי תורה בכל מקום ובכל מדיה, ארגוני חסד, חזרה בתשובה, בגדר ומלאה הארץ דעה את השם, בקיצור איך אפשר לא להכיר טובה למדינת ישראל על כל הטוב הרוחני והגשמי הזה שבא לנו בזכות הקמת המדינה.


אבל, ודווקא בגלל החשיבות שיש לי כיהודי לכל דבר שבקדושה, אותו דגל ישראל שמניף את סמל שיבת עם ישראל לציון, מניף לצערי סמלים נוספים סמלים שהם רמיסת הקדוש והיקר לכל יהודי.


אם במדינת היהודים לא ברור כמה חשובה שמירת שבת בפרהסיה, אם עדיין צריכים להילחם על פרהסיה יהודית נטולת ממכר חמץ בפסח, אם אפילו לדרשות תורניות של רבנים נכנסת דרישה להוריד את המחיצה ולאפשר ישיבה מעורבת, ושלא לדבר על מצעדי תועבה שלא כאן המקום להרחיב בהם, איך עם כל זה אוכל להניף את הדגל?


ישאל כל אדם את עצמו, אם אביו היה נכנס לחנות ושם היו פוגעים בו ומקללים אותו, האם היה מעז לדרוך בחנות זו אפילו פעם אחת?


מצד שני כאמור זה לא שחור ולבן, אנחנו חיים כאן ונהנים מהמדינה בהמון המון הביטים רוחניים וגשמים ומי שמתעלם מהנס הגדול של הצלת היהודים שהמדינה הייתה השליחה לביצוע הנס, הוא בגדר כפוי טובה.


נו אז מה עושים? מניפים או לא?


ואולי אפשר לקיים שניהם, לא צריך להניף דגל, אבל אפשר בהחלט לשמוח ולהודות, גם אם לא הלל בברכה, אפשר לנצל את היום הזה להשתתף באחת היוזמות המופלאות שפועלות כבר עשרות בשנים "בר בי רב" יוזמה שלפי השמועה נוסדה ע"י האדמור מקאליב זצוק"ל שהלך לעולמו בשבוע שעבר, ומה הכרת הטוב לבורא עולם יותר מבנים שמנצלים יום חופש כדי לעסוק בתורה, ומי שעוסק בתורה מגיע לו שיצלו לו בשר כי הוא הרי הוא כמו אדם הראשון בגן עדן לפני החטא?

 

המאמר פורסם בעיתון יום ליום של סוף השבוע

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.