חוק ולא יעבור

יהודה סגל
ב' אלול ה'תשע"ז 24/08/17
הלא בכל ישיבת הכנסת, בעוונות הרבים, יושבים אנשים הנקראים "מחוקקים" על מדין כאילו רק אתמול נברא אדם על האדמה. ספרי, סליחה, ספריות (!) ה"חוקים" הקיימים משתנים ומתוקנים שוב ושוב ללא הרף. לכן יש עו"ד המתמחים בתחומים שונים, ולא כל עו"ד בקי באותה המידה, כמובן.
 צילום יעקב לדרמן
צילום יעקב לדרמן

בפרשת השבוע אנו קוראים בתורה "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך... צדק צדק תרדוף". על זה אנו מתפללים שלושה פעמים ביום, "השיבה שופטינו כבראשונה". טרם זכינו לכך: "ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה". הבה נעמוד על חלק אחד ממשמעות החוק והצדק ע"פ התורה הקדושה: הקביעות.

אחת התכונות הנשכחות בימינו של הצדק הינה פרסומו. הצדק אמור להיות גלוי וידוע: לא תרצח, לא תגנבו. המילה "חוק", כמשמעות חקיקה בסלע, מביעה קביעות בל תשונה. אם החוק מתאים לצדק, הוא אף בכלל "חקים צדיקים". אם לאו, בחוק התורה הוכרע: "ובחקתיהם לא תלכו".

בדומה לכך, מוצאים אנו בהמשך, בפרשת מלך ישראל - זה הלגיטימי: "והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים".

כלומר, מלך ישראל נצטווה לכתוב לעצמו ספר תורה ע"פ העותק שבידי הכהנים, כדי לשמור על אמינות. שהמלך לא ימציא תורה חדשה. אפילו נביאי אמת אינם רשאים לחדש דבר במשפטי התורה.

לפי דעה אחת בראשונים גם "דינא דמלכותא  דינא" (אשרור תוקף חוקי המלכות בהלכה) נאמר רק בנוגע לחוקים ישנים ומפורסמים. דהיינו, חוקים חדשים וגזירות אד-הוק אינם בעלי תוקף דיני. בידינו משפט קולע למטרה. המשפט הבא נשמר מתקופה שעוד ידעו גויי הארצות חוקים מעטים במספר ופשוטים להבנה (גם אם לא תמיד צודקים באמת): "אי ידיעה של החוק אינה פוטרת".

כיום לא ניתן בכלל להכיר את כל חוקי המדינה הרבים. הלא בכל ישיבת הכנסת, בעוונות הרבים, יושבים אנשים הנקראים "מחוקקים" על מדין כאילו רק אתמול נברא אדם על האדמה. ספרי, סליחה, ספריות (!) ה"חוקים" הקיימים משתנים ומתוקנים שוב ושוב ללא הרף. לכן יש עו"ד המתמחים בתחומים שונים, ולא כל עו"ד בקי באותה המידה, כמובן.

"מנהג הסוחרים" או "מנהג המדינה" גלויים לכל ממילא, אך נתונים לשיפוט יחידני בכל מקרה מזדמן. ובראש הפירמידה, נמצא הבג"ץ המרשה לעצמו להגדיל "צדק חברתי". מה זה? מונח שמתרחב ומתפרס לאורך הזמן בכל כיוון אפשרי. "הכל שפיט".

חוקים מתניידים נושאים עמם גם כן נזק כלכלי בל ישוער. מדוע? משום שהמשק מונע ע"י יזמים. מה עושה יזם? הוא צופה ביקוש עתידי לאיזה מוצר, מסתכן בהשקעה כעת, ומבקש למלא ביקוש בהיצע בבוא יומו. אם היזם מתברר כצודק בהשערת מידת הביקוש - ואינו עושה טעיות נוספות בדרך - הוא גם מרוויח. ניבוי העתיד הוא דבר מסוכן מטבעו, אך כאשר נוסף לכך אי ודאות חוקתית בסיסית, מלאכתו נעשית בלתי אפשרית.

יעזור שופט כל הארץ ונזכה לשובם של שופטי צדק, "מדינת חוק" אמת, "קריה נאמנה מלאתי (מלאה) צדק", אמן ואמן!

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.