בעקבות ירמות: האם לקרוא מגילה פעמיים?

יהונתן מאיר
י' אדר ב' ה'תשע"ט 17/03/19
פולמוס: סמוך לרמת בית שמש נמצאה העיר ירמות. ירמות היא עיר שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון. אם כך בית שמש בכלל ורמת בית שמש בפרט מחוייבת בקריאת מגילה גם בט"ו באדר כפורים דמוקפים כך קובע הרב יוסף חיים כהן שליט"א בספרו
תל ירמות. ארכיון ויקיפדיה
תל ירמות. ארכיון ויקיפדיה

הרב יוסף חיים כהן שליט"א טוען כי מכיוון שסמוך לרמת בית שמש נמצאה העיר ירמות. ירמות היא עיר שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון. אם כך טוען הרב בית שמש בכלל ורמת בית שמש בפרט מחוייבת בקריאת מגילה גם בט"ו באדר כפורים דמוקפים. דיון הלכתי מרתק.

התל מזוהה עם העיר המקראית יַרְמוּת שמלכה פִּרְאָם נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כשנחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון בני בריתו, כפי שכתוב: "וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר. עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן..."(יהושע י', ג-ה).

בתקופת כיבוש יהושע בן נון והתנחלות השבטים, נכללה ירמות בנחלתו של שבט יהודה. כאמור: "זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם...יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה..."(ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ'-ל"ה), מה שהועבר על פי הגורל במשכן שילה אל שבט לוי כאחת מערי הלויים שהשתמש גם לעיר מקלט. כפי הנראה גם נבואת מיכה (ספר מיכה, פרק א', פסוקים ט'-ט"ז) העוסקת בערים שנחרבו בזמן מסע סנחריב, ומזכירה את "יושבת מרות" (שם, יב), כוונתה לעיר יַרְמוּת.

ירמות נזכרת פעם נוספת בתקופתו של נחמיה ברשימת הערים בהן חזרו להתגורר בני שבט יהודה: "וְאֶל הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ...וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצָרְעָה וּבְיַרְמוּת"(נחמיה י"א, כ"ה-כ"ט), וככל הנראה התקיימה התיישבות רציפה במקום מתקופת ההתנחלות ועד סוף תקופת ממלכת יהודה

 

ספרו של הרב יוסף חיים כהן שליט"א

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.