מעייני הישועה: מקצועיות שכולה לב

יהונתן מאיר
כ"ב אדר א' ה'תשע"ט 27/02/19
אף אחד לא רוצה להזדקק לרופאים, בפרט האונקולוגיים (מומחים למחלות ממאירות) שבהם, אבל מי שכבר נצרך, ימצא מענה מושלם, הן מבחינה רפואית והן מבחינה אנושית, ביחידה לגניקולוגיה אונקולוגית במעייני הישועה. "אנחנו מלווים את החולות לאורך כל התקופה, החל בשלב האבחנה ועד להחלמה מלאה, בעזרת ה' מציין ד"ר גבי הרן מנהל היחידה לאונקולוגיה גניקולוגית במסר חשוב לתושבות העיר
ד"ר גבי הורן
ד"ר גבי הורן

אף אחד לא רוצה להזדקק לרופאים, בפרט האונקולוגיים (מומחים למחלות ממאירות) שבהם, אבל מי שכבר נצרך, ימצא מענה מושלם, הן מבחינה רפואית והן מבחינה אנושית, ביחידה לגניקולוגיה אונקולוגית במעייני הישועה.

היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במעייני הישועה, עוסקת בנקודות רגישות מאוד בחייה של אישה, מרגע זיהוי המחלה ועד לטיפול וההחלמה המלאה, ומתייחדת בשילוב של מקצועיות ורגישות במקום אחד. ביחידה ניתן לקבל ייעוץ וטיפול בתחום הגינקולוגיה האונקולוגית מטובי המומחים בארץ, תוך יחס מכבד והבנה לניואנסים הייחודיים של ציבור שומר המצוות.

ד"ר גבי הרן, מנהל היחידה, מסביר על קצה המזלג על תחום הגינקולוגיה - אונקולוגיה והשרות הניתן במקום: "היחידה  לגניקולוגיה אונקולוגית מיועדת לממאירויות בציבור הנשים, כשהסרטנים השכיחים שבהם, ממוקמים בחמישייה הראשונה(!) של גורמי המוות בנשים. בישראל לבד קיימות כשתיים עשרה אלף חולות בשנה, אחת עשרה אלף מתוכן הן מהציבור היהודי, מהן אחוז נכבד החולות בממאירויות בתחום הגינקולוגיה האונקולוגית.

היחידה עוסקת בטיפול מלא בכל שלבי המחלה. החל משלב הזיהוי המוקדם והמניעה, דרך השלב של הטיפול הכירורגי – ניתוחי, כריתות למיניהן וניתוחים רדיקליים שמיועדים למקרי סרטן מפושטים, במהלכם מוציאים את הגידול כולו, מהלך שנותן סיכוי למקרים מורכבים אלו, וכלה בשלב של הטיפול המשלים ואף הליווי במקרים שלא הושגה החלמה".

ערנות מונעת אסון

חשוב לדעת שיש מה לעשות כדי להקדים רפואה למכה, למנוע את התדרדרות המצב ולגלות את הגידול כשהוא עדיין נשלט ואפילו כשהוא בעל סיכויים הנושקים למאה אחוזי החלמה מלאה. למעשה, לפחות שליש עד חצי ממקרי המוות כתוצאה ממאירות ניתנים למניעה, בעזרת אבחון מוקדם. היחידה במעייני הישועה לא רק מטפלת אחרי האבחנה, היא גם מסייעת במניעת המחלה, על ידי ייעוץ רפואי ועריכת ברור יסודי ובדיקות גנטיות לאבחון נשאיות גנטית שמעלים דרמטית את הסיכוי, בסייעתא דשמיא, להחלמה מלאה. כידוע, רבנים מכל החוגים יצאו בקריאה לבצע את הבדיקות המומלצות ולקיים את חובת ההשתדלות, וכלשונו של הגר"מ שטרנבוך שליט"א: "נראה שמצוי היום שמסתכנים, ואין לסמוך על שומר פתאים ד', וראוי לדקדק ולהקדים בדיקה כשיש עוד תקווה. הנני המצפה לרחמי שמיים מרובים"...

ד"ר הרן מבקש להבהיר בימינו קיימות בס"ד דרכים לזהות את המחלה בשלב הטרום ממאיר שלה. הוא מבקש לעורר את המודעות לבדיקות הסקר ולבדיקות המקדימות, שלעתים מצילות חיים כפשוטו, ומזכיר גם ובעיקר את בדיקות הפאפס, שיש לבצע אחת לשלוש שנים, וכן את בדיקות נשאות גנטית: "בקרב האוכלוסייה היהודית ישנן ממאירויות גנטיות שעוברת במשפחה, ואחראיות למחלות ממאירות בקרב נשים וגברים כאחד. לאוכלוסייה הנשאית לשינויים גנטיים שכאלו ( למשל ברק"א או לינצ' סינדרום) לא רק סיכוי גבוה יותר לחלות במחלה, אלא גם סיכוי להעביר אותה לבניהם ולבנותיהם. לכן, נשים שבמשפחתן יש ריבוי מקרים של ממאירות צריכות לגלות ערנות ולפנות לבירור רפואי, הכולל בדיקות גנטיות, במטרה לגלות אם יש להן גנטיקה לממאירות. במהלך זה הן לא דואגות לבריאותן האישית בלבד,  ולפעולות היכולות למנוע מהן לחלות במחלה, אלא גם לבריאות ילדיהן, והבדיקות הללו הן, בעצם, חלק מהאחריות שלהן כאימהות. לנשאות גנטית יש חשיבות לא רק לגבי זיהוי מוקדם אלא גם לטיפול הנדרש במקרה של מחלה, כיוון שלנשאיות יש טיפול תרופתי שונה מאלו שאינן נשאיות".

הבנו את הקריטיות שבבדיקות הגנטיות, מהו הקריטריון לצורך להיבדק?

"אנו דוגלים בסף נמוך לבירור", מציין ד"ר הרן, "ולכן, נשים שלהן בן משפחה שחלה, ממדרגה ראשונה או שניה, זאת אומרת: דוד/ דודה, סב/ סבתא, אבא/ אמא – עליהן להיבדק האם יש להן סיכוי להעביר את הנטייה לממאירות לילדיהן.  בפניה ליחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, אנו עוברים עם האישה על כל הסיפור והרקע המשפחתי, וממליצים האם במצבה יש צורך בבירור גנטי לנשאות למחלה. מקרים אלו נפוצים מאד בעיקר בקהילה האשכנזית, עם זאת הם נפוצים גם בקהילות אחרות, שמכלל האוכלוסייה היהודית. חשוב לציין שיש צורך במשנה ערנות בכל תופעה חריגה".

עם יד על הדופק

גם אלו מתוכנו, שלא קבלו הנחיה להיבדק גנטית, לא פטורות מחובת ההשתדלות, כשהכוונה, כמובן, לבדיקות הסקר שעל כל אישה לעבור אחת לתקופה בחייה. בדיקות אלו, מציין ד"ר הרן, הן בבחינת קיום מצוות 'ונשמרתם... לנפשותיכם', והוא מונה את החשובות מבין בדיקות אלו והתדירות שיש לערוך אותן:

  • בדיקת אולטרה-סאונד אחת לשנה אצל רופא, כך ניתן יהיה לזהות כל בעיה בתחילתה ולטפל, במקרה הצורך, בשלב מוקדם. במקרים מסוימים לזיהוי מוקדם יכולות להיות השלכות גם על גודל המשפחה.
  • בדיקת paps החשובה מאד לגילוי המחלה. אם בעבר התקבל הרושם שלממאירויות מסוימות אין קשר לציבור החרדי, היום אנחנו יודעים שגם ציבור שומרי המצוות לא מוגן מפני מחלות ממאירות באופן מוחלט ובדיקה זו ממש בגדר "ונשמרתם"
  • בדיקה על ידי כירורג בין הגילאים 20 – 40 אחת לשנה, לזיהוי מצב טרום ממאיר/ ממאיר, ובדיקת ממוגרפיה מגיל חמישים אחת לשנתיים.

יחידה שכולה לב

באופן טבעי, הפונות ליחידה נמצאות במצב לא קל, עליהן להתמודד עם מחלה מסכנת חיים, עם התחבטויות ולבטים איך ומה לספר לילדים. משיקולים שונים, חלקן בוחרות להסתיר את מצבן הבריאותי מפני הסביבה, מרכיב שמוסיף זירת התמודדות נוספת, ומעל הכול מרחף הפחד מפני העתיד הלא ידוע. במעייני הישועה מושיטים להן יד ולב.

"אנחנו מלווים את החולות לאורך כל התקופה, החל בשלב האבחנה ועד להחלמה מלאה, בעזרת ה'". מציין ד"ר הרן, " אנחנו יוצרים עבור הזקוקות לטיפול המשך של כימותרפיה או הקרנות, קשר עם המרכזים הגדולים והמקצועיים ביותר בארץ. במחלקה ניתנים שרותי עובדת סוציאלית, העוברת מאחת לשנייה, מקשיבה לקושי, לכאב, לחרדה הלופתת ושותפה ללבטים. היא משוחחת, מכוונת ומסייעת בהחלטה איך לדבר עם הילדים ומה לומר להם ובאיזו צורה לשתף את בני המשפחה הקרובים. הצוות שלנו זמין ואנחנו עונים לטלפונים של המטופלות באופן קבוע, מתוך הבנת החשיבות שבדבר עבור המטופלות.

ביחידה ישנה רגישות גבוהה לכל מה שיכול לתרום, ולו בכהוא זה, לשקט הנפשי של הפונות, רב בית החולים מעורב באופן אישי בכל הליך ניתוחי, ובמקרה הצורך פונה לגדולי ישראל המקובלים על החולה ומשפחתה, לשם קבלת דעת תורה וברכה.

אחרי הניתוח המטופלות מאושפזות במחלקת נשים, ולא במחלקה נפרדת כאשר רק הצוות המטפל מודע לאבחנתן. ההחלטה לאשפז אותן במחלקה זו מגיעה גם מהמקום שאיננו מעוניינים לבודד אותן מצד אחד, כדי לא להדביק להן חותם של גזר דין, ומצד שני אנחנו עדיין משתדלים לצמצם את תקופת האשפוז למינימום ההכרחי, וגם זה מתוך הגישה שטובת המאושפזות מחייבת כמה שפחות שהות במחלקה וכמה שיותר בבית"

ממשיכים ללוות

הניתוח הצליח, המחלה הוכרעה, ובכל זאת החשש עודנו טמון עמוק בלב: יחזור חלילה, או לא יחזור?

מה עושים? מתפללים, מקווים, מקיימים את מצוות "ונשמרתם" ו- עוקבים!

 

ד"ר גבי הורן

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.