עליזה בלוך: בית שמש צריכה הסכם אחר

יהונתן מאיר
כ"ו תמוז ה'תשע"ט 29/07/19
בהתייחסה להסכמי הגג אמרה ראש העיר: לא היו בהסכמי הגג התניות של בניית תעסוקה כתנאי לאכלוס דירות כמו שיש היום במקומות אחרים. גם התמריצים שנתנו לראשי ערים על בנייה של כל יחידת דיור, הם הרבה יותר נמוכים בבית שמש לעומת ערים אחרות.
שטחים לבנייה בבית שמש. ארכיון
שטחים לבנייה בבית שמש. ארכיון

סכמי הגג הם חוזים שנחתמים בין רשויות מקומיות לבין משרדי האוצר, השיכון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י). העיקרון הוא שהמדינה מעמידה לרשויות המקומיות קדם מימון, לצורך הקמת מבני ציבור חינוך ותשתיות עוד לפני שיווק הפרויקטים, ובתמורה העירייה תקדם בניית יחידות דיור נוספות. המשוואה פשוטה: אתם תתנו היתרים לדירות, אנחנו נממן את התשתיות.

עד כה נחתמו על ידי המדינה 29 הסכמי גג הכוללים 367 אלף יחידות דיור, ועלות מימוש ההסכמים למדינה מגיעה לכ-40 מיליארד שקל. לפי הערכות בענף, המאסה הגדולה של ההסכמים כבר מאחורינו ובתקופה הקרובה צפויים להיחתם הסכמים בודדים, אם בכלל.

מי שאחראי לעמוד מאחורי הרשויות המקומיות ולוודא כי הן אינן במסלול הישיר לפשיטת רגל הוא משרד הפנים, וכעת נלחמים במשרד להכניס להסכמי הגג פרק נוסף - "פרק מוניציפלי" - שיבחן את ההיערכות הכלכלית של הרשות להסכם הגג ואת השלכותיו על ההכנסות וההוצאות שלה.

כדי להכניס פרק מוניציפלי להסכמי הגג, הכינו במשרד הפנים דוח על מימוש הסכמי הגג ברשויות המקומיות, והמלצות הדוח נחשפות ב"גלובס" לראשונה. במשרד הפנים אומרים כי רשות שתבחר לאמץ את המלצות הדוח תזכה לסיוע תקציבי. במשרד מחדדים ש"רשות מקומית שלא תכניס פרק כזה להסכם, תנהג בחוסר אחריות".

שר הפנים אריה דרעי מסר ל"גלובס"כי "שילוב פרק מוניציפלי במסגרת הסכמי הגג הינו הכרחי למתן שירותים נאותים לתושבי הרשויות. עקב הבנייה המואצת תמהיל הארנונה משתנה ופוגע באיזון בין הארנונה לעסקים ומסחר לבין ארנונה למגורים".

בדוח של משרד הפנים, שערכו ראש מינהל פיתוח במשרד הפנים אדית בר ומנהל אגף בכיר תכנון ופיתוח ההון האנושי במשרד הפנים רועי דהן, צוין כי כתוצאה מהסכמי הגג בפני הרשויות ניצבות בפני שלושה אתגרים: פיננסיים - שבאים לידי ביטוי במידת החוסן הכלכלי של הרשויות המקומיות וביכולת שלהן לשמר את רמת השירותים המוניציפליים; ארגוניים - גידול בכמות התושבים פירושו הגדלה בתפוקת העבודה וברמת השירותים העירוניים לתושבים; וקהילתיים - התמודדות הרשות עם השלכות של קליטת תושבים חדשים רבים.

בבנק ישראל כבר התריעו שרק כ-11 מתוך הרשויות שחתמו על הסכמי גג יוכלו לעמוד בהם - כל היתר יגיעו לגירעון או שיצטרכו לקצץ בשירותים לתושבים. במשרד הפנים מביאים כדוגמה את העיר בית שמש: "ברמת הפיתוח הצפויה, גם בתרחיש אופטימי ועם רמת שירותים נמוכה, בית שמש לא תצליח להתאזן כלכלית במידה והרשות לא תקבל סיוע חיצוני משמעותי", אומרים במשרד.

ראש העיר ד"ר עליזה בלוך אומרת כי "הסכמי הגג כפי שנוסחו, שנחתמו טרם תקופתי, לא התאימו למציאות הנוכחית. בית שמש הייתה צריכה הסכם אחר. לא היו בהסכמי הגג התניות של בניית תעסוקה כתנאי לאכלוס דירות כמו שיש היום במקומות אחרים. גם התמריצים שנתנו לראשי ערים על בנייה של כל יחידת דיור, הם הרבה יותר נמוכים בבית שמש לעומת ערים אחרות.

"היום בבית שמש יש 130 אלף תושבים, ובעשור הקרוב היא אמורה להגיע לרבע מיליון תושבים. בית שמש שכבה מתחת לאלונקה כדי לפתור את בעיית הדיור במדינת ישראל. היום השירות לתושבים בבית שמש הוא נמוך, ואני רוצה לתת שירות טוב".

בלוך קוראת למדינה לתת למדינה העדפה מתקנת. "זה יפה שבניתם פה דירות אבל אם אתם רוצים עיר שלא תלויה במדינה, חייבים לחזק את העיר ומיוחד בחינוך, בתחבורה ובתעסוקה. לתת העדפה לתעשיינים ויזמים שיבואו לפה. אין לי תמריץ של אזור עדיפות לאומית כמו שיש בירושלים או בקרית גת. חסרות לי היום 1,000 כיתות לימוד, חסרים לי מאות אוטובוסים.

"כשנכנסתי לתפקיד ב-2018 קיבלתי עירייה שהתקציב שלה לא עבר בגלל גירעון כספי, ואם המדינה לא תתעורר בעוד כמה שנים בית שמש תהיה תלויה במדינה. יש פה עירייה שמוכנה לקחת אחריות. המאזן הכלכלי היום תלוי בהכנסות רק מארנונה למגורים, ואם לא יהיה סיוע בתקציב שוטף, עד שנוכל לייצר הכנסות מתעסוקה ומסחר, אז גם אם נהיה מאוד טובים, לא נוכל לשרוד כלכלית. את הכסף מהמפעל הראשון שייבנה כאן ממכרזים שיוצאים עכשיו לדרך, אני אראה רק בעוד חמש שנים".

 

 

 

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.