פולסא דנורא בבי שימשא

יהודה סגל
ג' טבת ה'תשע"ח 21/12/17
ואם הכל "שאו" ו"שטורעם", אז הנה טיפ: לא כדאי להרבות במינוח "פולסא דנורא", משום זילות (בהנחה שיש מה להוזיל!).

בימים האחרונים הנשים שמגרות את הבג"ץ בבית שמש על אודות שלטי הצניעות סובלות, אבל הפעם באמת סובלות. אלמונים תלו שלטים עם פרטיהם האישיים (כתובות, טלפונים), בצירוף איום על "פולסא דנורא", שהוא מין קללה נגד יהודים שרודפים את הכלל.

אז קודם כל, בשונה ממאות האלפים ברחבי העולם שתומכים בשלטי הצניעות, והמיליונים שמתנגדים לו, הקבוצה המאיימת היא שולית למדי.

בפרשת השלטים שווה לנהל דיון, כי זה נוגע למספר אנשים גדול מספיק. כאן, לעומת זאת, כמעט לא שווה לתת להם תשומת לב, אלא משום היותם של המאיימים תושבי העיר, והקוראים שלנו גם הם תושבי העיר.

בדיוק כמה הקבוצה שולית ניתן ללמוד מעצם עובדת עירוב האיום בהטרדה באיום הרוחני, חיבור מוזר למדי לשלט אחד. שלא לדבר על הטיפשות העצומה של יצירת קמפיין הטרדה נאלח, כמה שבועות בערך לאחר זכיית יהודה גליקמן בתביעה נגד מעשים דומים. הוא קיבל שתים וחצי מיליון ₪ בתביעה אזרחית מכאלו שתלו את פרטיו האישיים והציגוהו כגייס חרדים לצבא...

המאיימים על הנשים התובעות באים בשם הצניעות, כביכול. אך היכן הצניעות שבעידוד התקשרות לנשים נשואות מטלפונים ציבוריים בכל שעות היממה?

והאם יש טעם לפחד מ"פולסא דנורא"? תלוי. אם מעשי הנשים הללו תואמים את רצון השם, אז אין מה לפחד. קללת חינם שבה על ראש המקלל. "כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב". (וגם אם לא, נסתרות דרכי השם.) כמו שכתב החזון איש על עין רעה (ליקוטים בבא בתרא), היא מזיקה רק אם מגיע לאדם הזה עונש בלאו הכי.

האם יש הצדקה לקלל אותן? הגמרא קובעת כי המוסר דין על חבירו הוא נענש תחילה, שנאמר ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך, וכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה.

(זה בתנאי "דאית ליה דינא בארעא", אבל גם אז זה לא מומלץ, כמו שהוכיחו הפוסקים ע"פ גמרות אחרות.)

ומי בדיוק ניזוק? אין כאן ניזק ספציפי מקמפיין הבג"ץ. מיסים וקנסות זה דבר שבשיגרה. לא ראיתי איומי "פולסא דנורא" נגד נגידי בנק ישראל על זיוף ואינפלציה.

אם יש למישהו טענות, ניתן לפחות לתבוע אותן לבית דין. לא שווה לנסות?!

האם הבג"ץ מהווה איום לשלטים עצמם? לטוב ולמוטב, התשובה היא לא, וכל המדבקות והגרפיטי בעיר יוכיחו.

כפי שכתבנו בעבר, המשחק מכור מראש:

אולי גם הרשויות יבינו שהמערכה אבודה. בסך הכל, היהודים חכמים, לפחות כשירצו בכך. השאלה היא רק כמה נסבול כולנו עד שזה יקרה.

זה מזכיר את המאבקים האינסופיים של ממשלות העולם בבלוף התחממות הגלובוס, או את המאבק בארה"ב נגד נשיאת נשק. כל מדינה שמאיטה את התעשייה מיד נתקלת בתחרות של מדינה אחרת שלא מגבילה את עצמה. כל דיבור על חקיקה נגד נשק פרטי מביאה ים רכישת נשקים חדשים.

הגמרא גם ממשיכה ואומרת: "אמר רבי אבהו, לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין שאין לך נרדף בעופות יותר מתורים ובני יונה והכשירן הכתוב לגבי מזבח."

ואם הכל סתם "שאו" ו"שטורעם", אז הנה טיפ: לא כדאי להרבות במינוח "פולסא דנורא", משום זילות (בהנחה שיש מה להוזיל!).

הערה: כן, אני יודע שבית שמש זאת לא בי שימשא...

בס"ד, יהודה סגל

YSMehadrinews@Gmail.com