פרשת תזריע מצורע

א' אייר ה'תשע"ז 27/04/17
פרשתנו עוסקת בטומאת נגעים ושם מצינו שני דינים כלליים שהובאו להלכה:

א. ראיית הנגע מוכרחת להיות ע"י החכם לקבוע אם הנגע טמא או לא והחכם אמור להיות בקיא בכל הנגעים ובשמותיהם על כל סוגיהם, וחכם זה אינו חייב להיות כהן דווקא כדי להורות על הנגע אלא "הכל כשרים לראות נגעים".

ב. הטומאה והטהרה תלויה בכהן ואפילו לאחר שקבע החכם שהנגע טמא אין המנוגע טמא עד שיאמר הכהן טמא, והוא הדין לעניין טהרתו שאפילו עבר הנגע עודנו בטומאתו עד שיאמר הכהן טהור אתה.

ויותר מזה, אפילו הכהן לא בקיא בראיית נגעים, הרי הוא סומך על דברי החכם כדי להכיל את הגדרת הנגע, להראות שהטומאה והטהרה תלויה בכהן דווקא ולא בפסק החכם.

והדבר דרוש ביאור-כיון שהכהן סומך על פסק החכם, לשם מה צריך את אמירתו טהור/ טמא דווקא ולא מסתפקים בפסק החכם?!

ועוד, מהו החידוש בענין טומאת מצורע שטומאתו וטהרתו תלויה בכהן דווקא , מה שאין כן בשאר טומאות?!

אפילו שזוהי גזירת הכתוב, בכל אופן ידועים דברי הרמב"ם:" שאפילו גזירות וחוקי התורה ראוי להתבונן ובכל מה שאתה יכול ליתן לו טעם תן לו טעם", שכל דברי התורה אינם אלא עדות ולתקן הדעות וליישר המעשים וכלשון הכתוב: "ויצונו את כל החוקים האלה כדי לירא את השם" (רמב"ם הלכות תמורה).

ויש לומר אחד הביאורים בזה שבטומאת מצורע  מצינו חומרא מה שלא נמצא בשאר דיני טומאה וטהרה, שהמצורע צריך לישב בדד מחוץ למחנה מושבו, שמשלחין אותו מחוץ לשלושה מחנות, והריחוק הזה מרחיק אותו אפילו משאר טמאים!

ועל כך אמרה התורה: מיהו זה שיכריז ויפסוק על יהודי שהוא צריך לצאת מחוץ למחנה קדושה - אך ורק כהן! שענינו של כהן הוא "לברך את עמו ישראל באהבה" וברכתו דווקא באהבה שזהו תנאי הכרחי ועיקרי בברכה, לכן משום שהכהן איש חסד ואוהב ישראל סומכת התורה דווקא עליו להוציא פסק המציא יהודי מחוץ למחנה, שמאהבתו לישראל ודאי ינסה למצוא זכות.

וזהו ביאור הפסוקים: "הכהנים אשר בם בחר השם אלוקיך לשרתו ולברך בשם השם על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע", שדווקא מצד זה שבם בחר השם לברך ממילא זה מביא להם ההנהגה  לשפוט בנגעים המוצאים אדם מצד הקדושה!

 לכן חכם יכול לפסוק בנגע אבל לא להכיל את הדין על המנוגע, מפני שאין מהותו ככהן כנ"ל, אלא רק אחרי שהפסק עבר אצל הכהן אז יש לו ממשות!

ממילא למדנו מכאן הנהגה למעשה ובעיקר בזמן הזה זמן פתירת תלמידי רבי עקיבא שצריך להתחזק בבין אדם לחברו. למשל כשרואה אדם דבר שלילי בחברו אפילו שמעשהו נראה לגנות, אומרת על כך התורה שצריך הוא לבחון ולבדוק מתוך עיניים של כהן- עיניים של אהבת ישראל וזכות, ככהן הבודק את הנגע העושה זאת מתוך אחריות ואהבה לשני ולא מתוך שיקולים שאינם טהורים. וע"י כך מרבה אהבה בעמ"י ומחיש את הגאולה!

שנזכה... שבת שלום!  

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.