"הלב מרוסק ונשבר"

ציביה הירש, רבנית (הידברות)
י"א אייר ה'תשע"ח 26/04/18
רגעים קשים מאד בעקבות אסון השיטפון הנורא שהתרחש הבוקר בנחל צפיר.

הלב מרוסק ונשבר למשמע "חדשות "כאלה, על הנערים ונערות הצעירים שנמצאו ללא רוח .ודאגה לאלה שעדיין נעדרים.

כן, אנחנו עדיין בימי ספירת העומר, אותם ימים ש24,000 תלמידיו של רבי עקיבא מתו במגיפה, ומפני שלא נהגו כבוד זה בזה. ומאז ,ימים אלו ימים של פורענות,  ואנו נוהגים בהם מנהגי אבלות.

אנחנו מתקרבים לשבוע של ל"ג בעומר, בו אנו קמים ומפסיקים את ימי האבלות. היום בו מתגלה אורו הגדול של רבי שמעון בר יוחאי, ומאיר לעולם כולו . יום שמסוגל לכל הישועות, בריאות, פרנסה, זיווגים ."כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עלין בשעת הדחק" ומי מאיתנו בדור הזה לא בשעת הדחק?

 

יום ל"ג בעומר הוא יום הוד שבהוד בספירת העומר.  האריז"ל כותב, על ספירת ההוד שהיא 'חשוכה'. ומבחינה מסוימת היא נמצאת במקום הכי חשוך ותחתון מכל הספירות,. עד כדי כך שיש בה סכנה רבה של נפילה "הוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית".

אך דווקא מתוך החושך הגדול ביותר בקע אורו של רבי שמעון, ואורו הגדול של ספר הזוהר, האור של פנימיות התורה. גילוי סודות התורה על ידי רבי שמעון בר יוחאי נעשה דוקא באחת השעות הקשות ביותר של עם ישראל, לאחר חורבן בית שני, לאחר כשלון מרד בר כוכבא, לאחר מות תלמידי רבי עקיבא ולאחר שרבי עקיבא עצמו (רבו של רבי שמעון) נהרג על קידוש השם. רבי שמעון, שלא הסתיר את דעתו על הרומאים, נאלץ לברוח, עם בנו רבי אלעזר, ולהתחבא במערה שלוש-עשרה שנים. האם יש חושך גדול מזה?.

ככל שאנו מתקרבים יותר לקבל את האור הגדול של ל"ג בעומר , גדלה הסכנה ,והחושך.

בואו ניקח את הימים הקרובים שהם מועדים לפורענות במיוחד , ונקבל על עצמנו זהירות עצומה,למען לא יקרו אסונות ונראה רק באור ובשמחה.

נדבר רק דברים טובים, ננהג כבוד זה בזה, ונקיים את ונשמרתם לנפשותיכם בכל מקום.

וכפי שמובטח בספר הזוהר, גם אנחנו נטעם מהאור הזה, נזכה לצאת מן הגלות ברחמים וכל החושך הגדול יהפך לאור זוהר.

 

 

 

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.