שולחן עורך: משחק הכסאות (טור שבועי)

יחיאל בן חיים
י"ד כסלו ה'תש"פ 12/12/19
הצטרפותה של סיעת ש"ס לקואליציה השבוע הציתה מחול שדים בעיר • למה זעמו על ההסכם בבית היהודי • איזה תפקיד הפסידה דגל התורה • מה הסעיף בהסכם הקואליציוני שהדליק את האש • מה הקשר לכאוס הפוליטי במדינה • ומדוע בליכוד בחרו לשבור את הכלים דווקא השבוע • 'שולחן עורך' – טור סיכום שבועי
נציגי ש"ס וראש העיר חותמים על ההסכם, השבוע (צילום: רווח הפקות)
נציגי ש"ס וראש העיר חותמים על ההסכם, השבוע (צילום: רווח הפקות)

למעלה משנה לאחר הבחירות בבית שמש ונדמה היה כי סוף סוף השקט חזר לעיר. לרשותה של רה"ע עליזה בלוך עמדה קואליציה רחבה של 18 מתוך 21 חברי מועצה, המפלגות קיבלו את התפקידים אותם ביקשו, וכולם אמורים להיות מרוצים. במהלך השנה עסקה ראש העיר בקידום ופיתוח מגוון רחב של נושאים לתועלת כל המגזרים - לכאורה מצב אופטימלי שרק ניתן היה לקוות שימשך כך עוד 4 שנים. לכן די הופתעו כולם ממחול השדים שפרץ ביום שלישי בלילה עם פרסום הידיעה על הצטרפותה של ש"ס לקואליציה העירונית.

על פי אותו הדיווח, בעד הצטרפותם יקבלו 3 נציגי ש"ס את הקמת המנהלת למבני דת, יו"ר ועדת מכרזים, תקציב לתרבות מורשת מן המזרח, משנה לראש העיר, הקמת ועדה לטיפול באפליה במוסדות החינוך, והסעיף האחרון שהצית את האש המשתוללת - אחריות על המועצה הדתית. עוד באותו הערב שגרו בבית היהודי ובדגל התורה הודעות נזעמות המאשימות את ראש העיר באי קיום הסכמים ובמעילה באמון. בדגל התורה אף הגדילו לעשות וכינסו דיון חרום בלשכתו של יו"ר המפלגה ח"כ משה גפני ובסופו הוציאו הודעה כי חברי המועצה יתייעצו עם רבני התנועה האם לפרוש מן הקואליציה.

בכדי להבין מה הרתיח כל כך את הבית היהודי ודגל התורה, נחזור יחד כמעט שנה לאחור. התאריך הוא י"ג בשבט לקראת חצות הליל, בחדר הישיבות שבלשכת ראש העיר מכונסים 4 חברי המועצה של דגל התורה יחד עם רה"ע עליזה בלוך. חיוכים נסוכים על פני הנוכחים וכשכוסות 'לחיים' בידיהם חותמים נציגי דגל התורה על ההסכם שמצרף אותם לקואליציה העירונית. רק אל תתנו לחיוכים להטעות אתכם. לחתימה על ההסכם קדם מו"מ ארוך ומפרך עם מתחים רבים לאורך הדרך, שלבסוף הסתיים בחתימה והצטרפות לקואליציה. אולם מה שאיפשר למהלך לצאת אל הפועל, היה דווקא סעיף קטן ותמים בשולי ההסכם המפורט.

הצצה זריזה בהסכם עליו חתמה דגל התורה, מראה כי בסעיפים הקטנים מופיעים שלל התיקים בהם תחזיק המפלגה ויהיו בתחום אחריותה. במרכזם תפקיד משנה לראש העיר, תיק שפ"ע, תיק כספים גביה וארנונה, ועוד מגוון של תפקידים קטנים שלא נלאה בהם את קוראינו. כלומר, במבחן התוצאה לדגל לא ניתן תופין משמעותי להתהדר בו. כיוון שראש העיר זכאית רק לשלושה סגנים והם כבר אוישו בטרם הצטרפה דגל לקואליציה (שטרית מהליכוד, ארנרייך מאגודת ישראל ורינה הולנדר מהבית היהודי), לדגל התורה לא נותר תפקיד סגן והיא נאלצה להסתפק בתואר משנה לראש העיר שניתן ליו"ר המפלגה שמוליק גרינברג. הבעיה היא שמלבד תואר, התפקיד אינו נושא עימו לא שכר ולא סמכויות, ודגל סירבו להסתפק בזאת. חיש מהר נמצא הפתרון בדמות תוספת להסכם, לפיה במידה ויתפנה תפקיד של סגן בשכר, הוא יגיע לידי דגל התורה.

הסעיף המדובר בהסכם שנחתם עם דגל התורה

הקורא הנבון בוודאי שואל את עצמו, למה שיתפנה תפקיד של סגן ראש העיר עם משכורת דשנה? מדוע שהרב ארנרייך או אחד משני הסגנים האחרים יפנו את מקומם בעיצומה של הקדנציה ועוד לטובת מינויו של נציג דגל התורה שיירש את כסאם? לשם כך עלינו להציץ בהסכם קואליציוני נוסף שחתמה עליזה בלוך, הפעם עם הבית היהודי.

הסעיף הראשון בפרק שעוסק בחלוקת התיקים, קובע כי הבית היהודי תקבל לידיה את תפקיד יו"ר המועצה הדתית. בהמשך, סעיף 11 להסכם קובע כי "עד לתאריך 03.02.19 תמונה מועצה דתית חדשה, ובכלל זה יבחרו על ידי המועצה הדתית החדשה יו"ר וגזבר שהם נציגי הבית היהודי. ככל שלא בוצע האמור בסעיף זה, לרבות מינוי יו"ר וגזבר נציגי הבית היהודי, ימונה מיידית נציג הבית היהודי לסגן ראש העיר בשכר ליתרת הקדנציה". כלומר, בבית היהודי דרשו אחד מהשניים, בעדיפות ראשונה את תפקיד יו"ר המועצה הדתית ובמידה שמסיבה כזו או אחרת המינוי לא יצא אל הפועל, ימונה הנציג לסגן ראש העיר בשכר.

ההסכם מול הבית היהודי

בסיעה הליטאית קראו את הסיכומים עם הבית היהודי והבינו שאוטוטו, עם כינונה של המועצה הדתית, מתפנה תפקיד הסגן ומיהרו לעגן בהסכם משלהם את המינוי העתידי. מה שבדגל לא לקחו בחשבון, זה את הכאוס הפוליטי שבו נתונה מדינת ישראל בשנה האחרונה. ומה עניין שמיטה להר סיני? נסביר. תוקפן של המועצות הדתיות זהה לשל המועצות המקומיות ועד שנה מיום הבחירות למועצה המקומית, חייבים לקיים בחירות למועצה הדתית. הבעיה היא שאין אפשרות להקים ועדת בחירות למועצה הדתית בתקופה של בחירות ארציות. וכפי שידוע לכולנו, זמן קצר לאחר חילופי השלטון בבית שמש, נכנסה מדינת ישראל למערכת בחירות שגררה אחריה מערכת שניה וכעת מערכת שלישית. משום כך במהלך השנה האחרונה עדיין לא נבחרה מועצה דתית מתפקדת, ויו"ר הבית היהודי רינה הולנדר נותרה כל העת בתפקידה כסגן ראש העיר. גרינברג מצידו נאלץ להמשיך ולהמתין בסבלנות לכסא שיתפנה.

בנקודה הזאת החלה המהומה. ביום שלישי בערב כשפורסם על צירופה של ש"ס והעברת האחריות על המועצה הדתית לידיה, גם בבית היהודי וגם בדגל התורה חשו נבגדים. הבית היהודי טענו להפרת ההסכם שמעניק להם את השליטה במועצה הדתית, ובדגל התורה זעמו כשהבינו שחלום הסגן בשכר התפוגג לו כיון שהולנדר לא הולכת לשום מקום. מנגד, בסביבתה של בלוך דחו את הטענות מסיבה פשוטה: הבית היהודי קיבלה את תפקיד הסגן שהובטח לה במידה ולא יקבלו את המועצה הדתית, וההתחייבות לדגל למינוי סגן הייתה רק במידה ויתפנה התפקיד. אי לכך, ראש העיר לא הפרה אף סיכום עם המפלגות כשהעניקה לש"ס את האחריות על המועצה הדתית. בראיון לרדיו 'קול ברמה' אמרה עליזה בלוך "כשמצטרף ילד נוסף למשפחה, כולם זזים כסא".

גורם בסיעת ש"ס המקומית אף בחר להוסיף שמן למדורה כשתהה בסרקזם "איך יתכן שהמפלגה הליטאית מעדיפה להשאיר את השליטה על ענייני הדת בעיר בידי מפלגה ציונית דתית ובלבד שלא תעבור לידי ש"ס". בדגל התורה השיבו על כך באותו המטבע כשציינו מקרים בעבר בהם נציג של סיעה חרדית במועצה הדתית גרם נזק גדול יותר, לטענתם, מאשר נציג ציוני דתי. לגופם של דברים טוענים בדגל כי הזעם הוא רק על הפרת ההסכם מצד בלוך ולא על מתן השליטה במועצה הדתית לידי ש"ס, ומדגישים כי הם שמחים על הצטרפותה של ש"ס לקואליציה.

עוד מוקדם לאמוד כיצד יסתיים המשבר, למרות שסביר להניח שבסוף הכלבים ינבחו והשיירה תעבור. לאף אחת מהמפלגות אין רצון אמיתי להתייבש בכיסאות האופוזיציה, אלא רק עושים את המצופה מהם ומביעים מחאה על כבשת הרש שנלקחה מתחת ידם. אם לרגע מישהו חשב לדאוג מהאפשרות שהבית היהודי תפרוש מן הקואליציה, הרי שביום רביעי בבוקר באה צפירת ההרגעה. בעקבות הודעה שרצה בקבוצות הווטסאפ ובה נטען כי הבית היהודי פורשים לאלתר מהקואליציה, מיהרה להוציא יו"ר המפלגה רינה הולנדר הכחשה בקבוצת ההנהלה של העיר ובה כתבה "עולות הבוקר ידיעות שונות ומשונות וחמור מכך - מזיקות. תוך שימוש בתיאורים קשים ומילים קשות שלא נאמרו מעולם ומחשבות שלא נחשבו על ידי או על ידי חבריי". במילים אחרות, בלשכת ראש העיר יכולים להיות רגועים, האפשרות לפרוש כלל לא נשקלת בבית היהודי.

אך צרותיה של ראש העיר לא הסתכמו במחאות של דגל והבית היהודי על צירופה של ש"ס. השבוע התכנסה הועדה העליונה לתכנון ובניה בכדי לדון על עתידה של שכונת נווה שמיר. במרכז הדיון עמד ערעור של סיעת הליכוד על פרויקטים ותוכניות שהתקבלו, שלטענתם משנים את צביון השכונה ומייעדים אותה לציבור החרדי . מי שאמורה היתה לנהל את הישיבה היא ראש העיר עליזה בלוך, אך להפתעתם של חברי הועדה, ראש העיר נעדרה מן הישיבה מפאת אילוציה שלה. בפועל את ניהול הישיבה קיבל לידיו מחזיק תיק תכנון ובניה שמעון גולדברג, כשלמותר לציין כי האינטרסים שלו שונים, בלשון המעטה, משל חברי הליכוד. בתגובה, נטשו 4 חברי הליכוד את החדר כאות מחאה ולא השתתפו בדיון.

מאוחר יותר הוציאה סיעת הליכוד הודעה נזעמת ש"לא ניתן לעבור לסדר היום נוכח ההשתוללות של המפלגות החרדיות בכל הקשור להתנהלות בנווה שמיר". בהמשך נפגשו ראשי סיעות הליכוד והבית היהודי, שלום אדרי ורינה הולנדר בכדי לתאם מהלכים לקראת הבאות. בליכוד טוענים כי "מופעלים עליהם לחצים כבדים מצד פעילי המפלגה לנטוש את הקואליציה אם צעד שכזה (אכלוס נווה שמיר לציבור הכללי) אינו יכול לבוא לידי מימוש".

שוב, סביר להניח כי גם המשברון הפוליטי הזה יסתיים בלא כלום, אך סוגיית נווה שמיר מציפה בעיה משמעותית הרבה יותר מבחינתה של בלוך. מבחינתה אכלוס השכונה במשפחות ציוניות הוא פרויקט דגל שהיא מנופפת בו השכם והערב. שותפותיה החילונים והדת"לים לקואליציה רואים בכך את נקודת המבחן שלה, האם תעמוד בהתחייבותה או לא. לרוע מזלה המאבק הוא לא פוליטי או אסטרטגי, אלא מלחמה מול כוחות שוק שחזקים יותר מכל פוליטיקאי כזה או אחר. השבוע פרסמנו כאן ב'מהדריניוז' את אחוז הרוכשים החרדיים בפרויקט 'עץ השקד' - מעל 80%, וכנ"ל ביתר הפרויקטים בשכונה. רוכשים חילוניים פשוט לא רוצים לבוא לנווה שמיר, והחרדים בינתיים רוכשים בהמוניהם. זו המציאות והיא ככל הנראה לא עומדת להשתנות.

המציאות הזו מציפה ביתר שאת שאלה שכבר העלנו מעל במה זו: מדוע מתקצבים שוב במיליון שקלים נוספים קמפיין שיווקי לציבור הכללי, כשברור מראש שאין סיכוי שהוא יצלח. למה אף אחד לא עוצר לרגע לחשוב האם באמת יש סיכוי להשיג את המטרה בצורה הזאת. האם יש דרך אחרת, אפקטיבית יותר, לבצע את המשימה מבלי לבזבז כספי ציבור. נדמה שהשאלה תישאר מהדהדת באוויר.

לטורים של השבועות הקודמים >> 

שולחן עורך: להלך בין הטיפות (פרשת חיי שרה)

שולחן עורך: ממשלת מאבק (פרשת תולדות)

שולחן עורך: מחולל סער (פרשת ויצא)

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.