שולחן עורך: תוכנית המעט

יחיאל בן חיים
ד' שבט ה'תש"פ 30/01/20
ממה חושש נתניהו במידה ויחיל ריבונות באופן מיידי • מדוע מחק יונתן אוריך יועצו של רה"מ את הציוץ בטויטר • מי קלקל לדרעי את חגיגת הסיור בבקעת הירדן • וגם: מה הקשר בין נסיעתו לחו"ל של גבאי האדמו"ר מויז'ניץ, למינויו של יוסי גולדהירש לחבר מועצה בבית שמש • 'שולחן עורך' - טור סיכום שבועי
צילום: קובי גדעון / לע"מ
צילום: קובי גדעון / לע"מ

מעל במה זו הערכנו לפני שבוע בדיוק כי מערכת הבחירות הנוכחית תעסוק בנושא המדיני. אך לא איש לא שיער כמה מהר הערכה זו תתברר כנכונה, ועד כמה העיסוק המדיני יהיה משמעותי. עוד באותו ערב, ביום חמישי האחרון, פרצה לחיינו תכנית המאה של הנשיא טראמפ וטרפה את הקלפים לחלוטין. אם עד לאותו רגע אי מי חשב שההחלטה האמיצה ביותר שיכל נתניהו לקבל היא סיפוח בקעת הירדן, הרי שבא טראמפ ונתן "הכשר" לסיפוח של כל היישובים ביהודה ושומרון, בקעת הירדן וצפון ים המלח. מתנה כזו מגורם בינלאומי כה בכיר, אף מדינאי בישראל מעולם לא קיבל ולא חלם לקבל. ראש הממשלה נתניהו, מרוגש כמו ילד שקיבל במתנה ליומולדת קופסת פליימוביל ענקית, יצטרך לחשוב היטב כיצד הוא משחק בחכמה עם המתנה יקרת הערך שקיבל לידיו.

פליימוביל אולי זו לא הדוגמא הנכונה, אלא יותר משחק שחמט מתוחכם כאשר לכל מהלך שיעשה נתניהו יש יתרונות וחסרונות. מצד אחד, יתכן ונתניהו היה רוצה לישר קו עם שותפיו לגוש הימין הדוחקים בו בכל מחיר להחיל את הריבונות באופן מלא כבר בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב. גם אם נשים בצד את העובדה שהאמריקנים הבהירו אמש כי הם יתמכו בסיפוח רק לאחר הבחירות, החלת ריבונות מידית היא מהלך שאולי יזכה את נתניהו בתהילת עולם, אך עשוי לפנות את סדר היום במהלך החודש שנותר עד לבחירות לעיסוק בכתב האישום שהוגש נגדו השבוע בבית המשפט המחוזי בירושלים. כך שנתניהו אולי ירשם בספרי הימים של מדינת ישראל כראש הממשלה שסיפח את יהודה ושומרון, אך זהו עשוי להיות גם המהלך האחרון שירשם על שמו באותו ספר. 

אך כאמור, בעוד גוש הימין פצח בריקודים סוערים והתווכח בינו לבין עצמו מי תומך בסיפוח מהיר יותר ונרחב יותר, בא הממשל האמריקני וכיבה את המוזיקה במסיבה. בראיון שהעניק אמש חתנו של הנשיא, ג׳ארד קושנר הוא הצהיר כי הממשל מצפה למימוש התכנית רק לאחר הבחירות. כלומר, אף אחד לא מחיל ריבונות על אף יישוב לפני הבחירות. ההסתייגות הזו באה לנתניהו בהפתעה. עד כמה הוא לא ציפה לה? ניתן רק לקבל אינדקציה מיועצו הקרוב של נתניהו יונתן אוריך שצייץ בטויטר "נחיל ריבונות כבר ביום ראשון הקרוב" וכעבור שעה קלה מחק את הציוץ. במילים אחרות, הממשל העניק לנתניהו את האפשרות לדבר הרבה, אך לעשות מעט. 

אבל נתניהו איננו טיפש, ולא פוליטיקאי מיומן ומשויף כמותו ייתן למישהו לקלקל לו את החגיגה. מדובר בגאון התקשורתי והפוליטי המיומן ביותר שידעה מדינת ישראל מאז ומעולם. את ההוכחה לכך קיבל בני גנץ כשנחת בנחיתת הביניים מציריך בחזור מוושינגטון בדרכו ארצה וגילה שסתם פספס את החגיגה. גנץ מיהר לחזור לארץ ביום שני לאחר פגישתו עם טראמפ בכדי להספיק את דיוני החסינות שהיו אמורים להתחיל ביום שלישי. נתניהו חיכה שגנץ יעלה על המטוס, וידא סופית כי הוא באוויר ומיהר למשוך את בקשת החסינות מהכנסת. הוא לא יהיה זה שיעניק לכחול לבן מתנה בדמות עיסוק אינטנסיבי במשך 4 שבועות בפרטי כתב האישום נגדו. דיונים שכאלה היו תופסים את כל סדר היום עד לבחירות, ואת זה נתניהו לא יכול להרשות לעצמו. כמובן שלמהלך הזה נוסף גם בונוס - בעקבות היעלמותו המהירה של גנץ מהזירה בוושינגטון, נתניהו נותר כשחקן יחיד בהצגה ביום שלישי בערב, לצידו של הנשיא טראמפ. ואיזו הצגה זו הייתה.

האפשרות הריאלית שעומדת כרגע לרשותו של נתניהו, היא לדחות את מועד הסיפוח בעוד מספר שבועות - באופן מלא או חלקי, ולהבהיר לאזרחי ישראל כי יש לו את הרשיון האמריקני להחיל את הריבונות, אבל לשם כך עליו להיבחר שוב לראשות הממשלה ולכן כולם חייבים-חייבים לבחור רק ליכוד בבחירות הקרובות. מהמהלך הזה חוששים חבריו לגוש הימין, גם כי אינם רוצים להחמיץ את ההזדמנות להחיל ריבונות - כי מי יודע מה יקרה כאן אחרי הבחירות - ובעיקר מחשש מזליגת מנדטים לכיוון הליכוד. העובדה שנתניהו יחזיק את קלפי הסיפוח קרוב לחזה, תותיר את יתר השחקנים במגרש תלויים בו, ואין דבר שפוליטיקאי שונא יותר מאשר להיגרר אחר סדר יום שלא הוא קובע, בטח כאשר מדובר בנתניהו. 

ואפרופו סדר יום מדיני, ש״ס המשיכה השבוע את המסע שלה עמוק אל תוככי גוש הימין. בסיור שקיימה השבוע הסיעה בבקעת הירדן שחרר השר אריה דרעי הצהרות שלא היו מביישות את יו״ר מועצת יש״ע. ככל שחולפים הימים ש״ס מתברר כאלטרנטיבה אמיתית למצביעים ימניים שנמלטו מ׳ימינה׳ ומחפשים בית חדש שיתן להם מענה הן מבחינה מדינית והן מבחינה דתית. אלמלא נתניהו שגנב את הפוקוס המדיני עם תכנית המאה והחלת הריבונות, סביר להניח שהיינו רואים גידול של מנדט או שניים בכוחה של ש״ס על חשבון החברות לגוש הימין בסקרי סוף השבוע. אבל כרגע, בסקרים שפורסמו אמש, יש סטגנציה מוחלטת בין הגושים, שוויון 56 לכל אחד מהגושים ובחירות רביעיות מבצבצות באופק.

 

משפט שדה 

נתניהו אמנם עשה תרגיל לגנץ עם המשיכה של בקשת החסינות מהכנסת, אך כתוצאה מכך הוא חטף מכה חזיתית ולא פשוטה כלל עבורו. כתב האישום שהוגש נגדו לבית המשפט המחוזי בירושלים עשוי להניב סצנות לא קלות לצפייה עבור ציבור הבוחרים הישראלי שלא רגיל לראות את ראש הממשלה שלו מבלה כנאשם בבית המשפט. אבל הלהיטות שאחזה בפרקליטות להגיש את כתב האישום בעוד ראש הממשלה נתניהו נמצא בוושינגטון בעיצומה של השליחות המדינית אולי החשובה ביותר שהיתה פה מאז ומעולם, אומרת הכל על היחס של מערכת המשפט כלפי נבחרי הציבור. גם אלה שאינם נמנים על תומכיו של נתניהו וסבורים כי הוא אכן ראוי לעמוד לדין בגין העברות בהם הוא נאשם, אינם יכולים להעלים עין מצורת ההתנהלות של החונטה המשפטית כלפי נבחרי הציבור. לא היה קורה כלום אילו הפרקליטות היתה ממתינה עד לנחיתת נתניהו בשדה התעופה בן גוריון, ואז מתחילה בהליך השיפוטי. 

ומי שחיפש עוד דוגמא השבוע לשכרון הכוח של מערכת המשפט, מצא אותה בנאומו של היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט בכנס INSS, שעות ספורות לאחר הצגת תכנית המאה בוושינגטון. "נראה מה הדחיפות של הנושא. נשמע ונחליט" אמר מנדלבליט. רק נדגיש את המובן מאליו, מדובר בפקיד ממונה שלוקח לעצמו את הסמכות להחליט עבור נבחרי הציבור כיצד לממש את המדיניות שלשמה הם נבחרו. אם זה לא היה עצוב, היינו צוחקים.

קשיים תחבורתיים

השבוע עבר בקול תרועה תקציב העירייה לשנת 2020. לאחר עיכוב לא מבוטל של מספר חודשים, הצליחה הנהלת העירייה להגיע להבנות עם כלל הגורמים השותפים לה ולגבש מסגרת תקציב מוסכמת שתעמוד על סך של 611 מליון ₪ לשנה הקרובה. בישיבת מועצה שהתכנסה לראשונה בהרכב מלא מזה זמן רב, הצביעו הנציגים בעד התקציב והוא עבר פה אחד.

אבל לא לשם כך התכנסו כאן, אלא דווקא לחלקה השני של הישיבה, אז ערכה ראש העיר עליזה בלוך טקס פרידה מחבר המועצה לשעבר שמוליק גרינברג שעזב לירושלים. בנאום הפרידה שנשאה בלוך, ציינה את מגוון התפקידים הרב בהם עסק גרינברג בהצלחה רבה ובין היתר אמרה "אני אמורה להיכנס לנעליים שלך בתיק התחבורה, ואני לא יודעת איך נכנסים לנעליים האלה". חדי אוזן שנכחו במקום שמעו את חבר המועצה שלמה ברלינט מגיב לבלוך "יגיע מישהו חדש בעוד שבוע, אל תדאגי". כוונתו של ברלינט היתה לחבר המועצה המיועד יוסי גולדהירש שכהונתו טרם החלה בפועל כיון שהנציג הויז׳ניצאי זלמן ניימן הממוקם לפניו ברשימה טרם התפטר מהרשימה. אז בסיעת דגל המקומית יש אולי מי שמעוניין שתיק התחבורה יגיע לידיו של גולדהירש, אבל הוא בשיחה עמנו הוא מבהיר כי שום דבר לא סגור ורק לאחר מינויו לחבר מועצה, יו״ר דגל התורה ח״כ משה גפני יכריע מי מחברי המועצה יחזיק בכל תיק, וכל התפקידים יפתחו מחדש. 

כך או כך, כניסתו של גולדהירש לתפקיד צפויה להתרחש בימים הקרובים. מי שמטפל בנושא באופן אישי אלה חברי הכנסת גפני מדגל בתורה ויעקב טסלר, נציגו של האדמו״ר מויזניץ באגודת ישראל. בימים האחרונים המתינו הצדדים עד לחזרתו ארצה של גבאי האדמו״ר ר׳ בנצי שטנגר, וכעת מקווים שהעניינים יזוזו מהר יותר והמינוי יכנס לתוקפו.

 

לטורים של השבועות הקודמים >> 

שולחן עורך: קדימה צעד! (פרשת וארא)

שולחן עורך: המנצחים והמפסידים (פרשת שמות)

שולחן עורך: לנצח בקרב ולהפסיד במלחמה (פרשת ויחי)

שולחן עורך: תלויים זה לצד זה (פרשת ויגש)

שולחן עורך: הלקח של נתניהו (פרשת מקץ)

שולחן עורך: צרות של עשירים (פרשת וישב)

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.