תמונה אחת שווה אלף מילים: צביעת צווי צניעות על הכביש...

יהודה סגל
א' טבת ה'תשע"ח 19/12/17
כמו שאחד התושבים העיר לנו: בוואלז'ין, בפינסק ומינסק, בוילנא, ובקראקא, השלטים הללו היו?! האם תקנון בנות פיגא חל על כל עוברת אורח?

זה התחיל בשלטים, עבר לגרפיטי, המשיך למדבקות, וכעת: צביעת הכביש עצמו. זוכרים את הסיפור ההוא על המצרים שהכו בצפרדע...?

כמו שגם בן גוריון הבין בפגישתו עם החזון איש, כוחה של כפיה נגד ההמונים בנושאים אידיאולוגים מוגבלת מאוד (אלא אם כן ישתמשו בענישה קבוצתית ו\או אלימות כבדה).

כל המשפטים הללו והקנסות הצגה משעשעת, ותו לא. כנופיית שלטון החוק מדמים שכוחם בלתי מוגבל, ושלאיש מאנשי ירושלים מזיז מהי דעתם על איזשהו נושא בעולם.

אם תרצו, הנה רמז: לא ולא.

מה יהיה הסוף? אולי גם הרשויות יבינו שהמערכה אבודה. בסך הכל, היהודים חכמים, לפחות כשירצו בכך. השאלה היא רק כמה נסבול כולנו עד שזה יקרה.

זה מזכיר את המאבקים האינסופיים של ממשלות העולם בבלוף התחממות הגלובוס, או את המאבק בארה"ב נגד נשיאת נשק. כל מדינה שמאיטה את התעשייה מיד נתקלת בתחרות של מדינה אחרת שלא מגבילה את עצמה. כל דיבור על חקיקה נגד נשק פרטי מביאה ים רכישת נשקים חדשים.

אילו רצה מאן דהו לעצור את השלטים, אבל באמת, היה מתיישב עם רבותיהם של התולים אותם ומשתמש במקל נועם, ולא במקל הבג"ץ הארור, כדרכה של תורה.

"אפילו האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר את והב בסופה..." (גמרא קידושין)

אז היו הכל דנים יחדיו מהי רצון השם יתברך באמת: האם  - אפילו הם צודקים – יש לכתוב את חוקי התורה בחוצות קריה? שאם כן, אין לדבר סוף! והאם אין בשתיקה מכל מה שאר מה שיש לכתוב אינה הודאה כאילו חוץ ממצוה זו, הכל כן תקין? האם חובת מסירות נפש על "ערקתא דמסאני" שייכת בגזירת מלכות נגד מנהג טעות, או חומרא מקומית? כבר כתבנו על זה די והותר.

כמו שאחד התושבים העיר לנו: בוואלז'ין, בפינסק ומינסק, בוילנא, ובקראקא, השלטים הללו היו?! האם תקנון בנות פיגא חל על כל עוברת אורח?

לך תדע: אולי גם אנחנו נלמד מהם משהו, הא? אין בית מדרש ללא חידוש.

ולא נפלתי על הראש: זה לא יקרה...

בס"ד, יהודה סגל

YSMehadrinews@Gmail.com

תגובות

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש באתר, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.